מרגישה צורך לשתף ואין לי כל כך את מי עברתי פגיעה מינית בגיל 16 פגיעה ברמה של אונס בגדול למדתי לחיות עם זה. בעלי יודע מהכל היחסים שלנו תמיד היו בסדר ממש. לפני חודשיים בערך הייתה סיטואציה באמצע הסקס שהחזירה לי את הטראומה אז ביקשתי ממנו שיעצור רגע. הוא עצר ופשוט עזב אותי לגמרי. אח״כ הייתה לי שיחה איתו על הנושא והוא אמר שפחד לפגוע בי ושהוא חשש שמבחינתי באותו רגע הוא השתווה לאותו אחד שאנס אותי. ולכן הוא לא נגע בי. רק בכה שמפחד. עכשיו אותי זה תסכל אני בתוך הטראומה ואני צריכה לנחם אותו?!. מצד שני כן רציתי שידבר איתי ויהיה שם אח״כ דיברנו על זה אמרתי לו מה אני מצפה אם חס וחלילה זה קורה שוב וכו׳. מאז כל פעם לפני שאנחנו שוכבים אני מרגישה צורך להתמסטל כדי לא להרגיש לא להיות. כדי לשכוח ופשוט לתת לו. כדי שלא יקבל שוב דחייה ולא ירצה לגעת בי וכזה. כי עד שהוא הסכים שוב לפני שאני רואה שמתחיל להתחמם ביננו. אני הולכת שותה אלכוהול כדי להמחק. הרבה פעמים בבוקר למחרת אני לא זוכרת בקושי מה היה ואיך היה. מפחיד אותי להתמכר לזה. ויותר מפחיד אותי לעשות סקס בלי ואז אולי יצופו דברים. אני ממש לא יודעת מה לעשות כבר.

ממש כואב לשמוע נשמע שאת ממש חיה עם הכאב אולי תנסי ללכת לטיפול להוציא את זה

בנוסף לזה שאת צריכה טיפול הוא גם צריך לקבל טיפול במשפחה תומכת כדי לדעת איך להתמודד עם זה איתך

מישהי מה זאת אומרת לקבל טיפול במשפחה תומכת?

ציפורה אני אהיה הכי כנה אני מפחדת ברמות ללכת לטיפול כי הכל ייפתח ותקופה ארוכה אני אהיה עם נפש מצולקת ולא אוכל לתפקד. בשלב הזה מפחיד אותי לעשות את זה

הייתי בעברי בטיפול בנושאים אחרים אמנם. אבל זה מפרק. אומרת את זה גם ממקום של ידע ענק בעולם הטיפול והנפש.

אנונימית זה אף פעם לא נעים לטפל בזה ולפתוח את זה ולחוות את זה ריגשית שוב בעוצמות חזקות אבל הטיפול יכול להציל חיים, תחשבי לאיפה העניינים יכולים להתפתח אם לא תטפלי (אפילו על הדברים הכי קיצוניים כמו התמכרות לאלכוהול בגלל תחושת העירפול הזאת או חס וחלילה היחסים עם בעלך יפגעו משמעותית כי תחווי איזו תחושה במהלך היחסים שתזכיר לך את הפגיעה ואז תחווי ריחוק ממנו שיתגבר עם הזמן...) אין לדעת לאיפה הדברים יובילו ולכן הייתי מטפלת

קודם כל חיבוק על מה שעברת אני חושבת שאת צריכה טיפול, לדבר לפתוח את הכל גם אם זה יגרום לך לחזור לאותו מקרה בסופו של דבר שעוברים טיפול ופותחים את הכל זה משחרר את אותו מקרה ונותן איזה שקט בנושא... טיפול מרפא את הנפש מטראומה , צריך ללכת למטפל שמבין בנושא ויכטל לעזור לטווח ארוך כי זה לא טיפול שניים זה משהו שצריך יותר עומק בנוגע לבעלך אני מאמינה שהוא פשוט מפחד לפגוע בך ורוצה להבין איך לעזור לך בסיטואציות שמזכירות לך את המקרה וגם הוא כניראה נמצא בתסכול לראות אותך ככה וצריך גם תמיכה בנושא... אתם יכולים לנסות דרכים אחרות לאינטמיות , נגיד שהוא ידבר איתך ויגיד לך מילים יפות שלא יתנו לך לקחת את הראש למקרה ויגרמו לך להנות מבעלך... סתם אני חושבת אולי זה יכול לעזור ... אתם יכולים ביחד לחשוב על משהו שעוזר לך חוץ מאלכוהול כדי שהוא יוכל לקחת חלק בתהליך ריפוי של הנפש שלך

את חייבת טיפול מאמי. קודם כל לעצמך אצל סקסולוגית ואז עם בעלך

הטיפול פשוט ילמד אותך להפריד את הרגשות שגם שתהיי באותה סיטואציה תבדילי בין הרגש של האונס לרגש האהבה זה הבדל דק בין לרצות להיות שם ולבין לא בהצלחה!

את צריכה טיפול בטראומה שחווית

טיפול טיפול טיפול נשמע שאת ממש עלולה להזיק לעצמך

שירה עשיתי את זה. ידעתי לעשות את זה הפרדה בצורה מהממת. נשואים 3 שנים. זה פשוט סיטואציה שהציפה את זה לפני חודשיים. ומאז זה ככה

שומעת? זה ממש בסדר. חווית דבר נוראי וקרה לך שהטראומה צפה. זה קורה וזה בסדר. וסביר שזה יקרה בעתיד למרות הטיפול. מה שפחות בסדר זה שאת שותה כדי להצליח לשכב איתו. אז כמו שאני רואה את זה את צריכה לא לשכב איתו עד שיעבור הגל הזה. אם את לא בקטע של לחפור בפצע (מה שאני מסכימה איתו מאוד) לכי על טיפול cbt, הטיפול הוא ממוקד מטרה ויתן לך כלים וזה לא חופר בתוך הטראומה. יש קצת דיבור על זה כדי שתסבירי לכבוד מה הגעת אבל לא חפירה בתוך זה.

לחלוטין cbt אני מסכימה עם סיוון

וגם זה שאת שותה כדי לקיים איתו יחסים את לא באמת פותרת את הבעיה... את בורחת מהבעיה. איפשר לסמוך על זה כל החיים שרק שתשתי את תשכבי איתו זה לא הגיוני וגם למה הוא צריך לקבל אישה "שתויה" כדי לשכב איתך?חח

מאמוש את חייבת ללכת ולטפל בזה.. להתמסטל זה לברוח מהמציאות. את חייבת לעבור את שלבי הקבלה והשלמה.. את עדיין בהדחקה.. בני זוג חייבים לדעת את הגבולות אחד של השניה ולא להסתיר. הוא מפוחד כי כנראה לא באמת שיתפת אותו בתחושות שלך ואת עדיין מאוד סגורה בפניו.. ממליצה לפנות לטיפול לבד ואחרי זה לצרף את הבן זוג כשתרגישי שאת שלמה עם התהליך ושאת מספיק בוטחת בבן זוגך

והכי חשוב ששכחתי לרשום, את לא לבד ואני כואבת יחד איתך. לא מאחלת לאף אחד לחוות את זה. שולחת לך חיבוק עצום!! בסוף צומח האור מתוך החשכה. מבטיחה לך🩷🙏