קשה לפתח שיחות על בעלי לעומק, הוא לא אחד שיישב וישתף פעולה וידבר על דברים ויעשה שיחות נפש.. נדיר שזה קורה מישהי מזדהה איתי? זה מתסכל אותי ממש כי אני בן אדם מאןד של שיח ושיתוף

גם אצלנו אני זו שיותר וורבלית אבל יום אחד ישבנו בגינה והתחלנו שיחה וממש נתתי לו לדבר וגיליתי שאם אני שנייה שמה את הדעות הקדומות שלי בצד כן יש לו את הצד הזה יש אנשים שהם פחות אוהבים לדבר הרבה אבל אם את צריכה לשתף פשוט תגידי שאת רוצה ואני בטוחה שהוא יתן לך גם בעל חופר זה לא הכי כיף חח

מאוד מבינה אותך בעלי גם אותו דבר גם אם אני משתפת אותו במשהו שמעציב אותי אני לא מרגישה ממנו אמפתיה הוא מאוד שכלתני וישר נותן איזה פתרון וזהו הוא לא ינסה להזדהות איתי ולדבר על מה שאני עוברת...

גם בעלי כזה אני יכולה לדבר 50 משפטים והוא יגיד על זה משפט.. לפעמים זה משאיר אותי פעורת פה כאילו מה זהו זה מה שאמרת מה איך אבל הבנתי שזה הבן אדם אבל כן יש רגעים שיוצאת שיחת נפש עם הזמן הבנתי שזה מה שמאזן אותי שהוא מסכם הכל במשפט ולא עושה דרמה ועניין כמוני😅 לפעמים אני מקנאה בו נראה שכיף לחיות ככה חחחח

גם נניח עם המלחמה אני הרגשתי צורף להציף ולדבר בלי סוף על הדברים וזה הכניס אותי למחשבות ולחץ והוא לא מזדהה עם הרגשות שלי כי הוא ענייני הוא חותך את המצב מסכם ולא מערב יןתר מדי רגש.. לפעמים זה ייתרון