שבוע 16 הריון ראשון לצערי המשפחה של בעלי גילתה את המין של העובר כמה ימים בודדים אחרי שאני ובעלי גילינו לראשונה. אמרנו וביקשנו מהם לכבד את זה שאנחנו לא רוצים לספר לאף אחד על המין והם פשוט לא כיבדו והמשיכו לשאול אם זה בן או בת. באחת השיחות אזהרה שלא ישאלו שאלות של בעלי למשפחה שלו נפלט לו רמז שזו בת ואז אבא שלו קלט שזו בת, אמר את זה בקול רם שהוא יודע שזו בת ליד הגיסים ופשוט זילזל בזה שאנחנו לא רוצים שידעו! כל זה קרה אחרי מקרה דומה כשנודע לו שאני בהריון בחודש שלישי וביקשנו והשבענו אותו שלא יספר לאף אחד ובסוף הוא סיפר באותו היום למשפחה על ההיריון! אני מרגישה כל כך פגועה ומאוכזבת, אני לא רוצה לראות אותם ומובכת להגיע לבית של בעלי כשאני יודעת שכולם יודעים שיש לי בת בבטן, כשלא רציתי שידעו. אני מרגישה שאני לא מסוגלת להגיע אליהם עכשיו חמישה חודשים עד הלידה בע״ה.

אם הם גורמים לך לחוסר נוחות כל-כך גדולה אל תלכי אליהם כרגע ושבעלך ידבר איתם ויסבר להם כמה לא נעים אצלהם!! הכי חשוב שאת תהיה רגועה ותקפי את עצמך באנשים שעושים לך טוב!

יאו מה זה מבינה אותך , אצלי אני לא חושבת שאמרו אבל אני חושדת שרמזו להרבה . וכל הזמן אני בלחץ מזה , ולא על המין אני מדברת אלא על ההריון עצמו . ואני למדתי מזה להבא , בלי נדר שה יזכה אותי לעוד ילדים וכמה שאוכל להסתיר אסתיר , מצידי עד חודש 4 , עכשיו גילנו בחודש 2 רק לאמהות אל תצטערי על חלב שנשפך , למרות שזה כואב שחשפו משהו אישי , בניגוד לרצונך . זה כבר קרה , להבא תלמדי מזה . לא מספרים כל עוד שלא רואים !!!!

אנחנו ידענו שסבתא שלי משתנקרית ומספרת לכולם באותו יום אז סיפרנו בחודש רביעי שזה בעצם זמן שלא הייתה לנו בעיה שידעו.. בפעם הבאה אל תספרו כזה מוקדם

מבינה אותך הכי בעולם!!!! אבל תקשיבי אהובה שלי אל תתייחסי… הכל כתוב מלמעלה מה שהקב״ה מחליט זה מה שזה לט משנה אם הם יודעים או לא. תתעסקי בשמחה בהריון שלך 🫶🏼🫶🏼

את תמיד יכולה לומר את המשפט אנחנו אומרים שזאת בת אבל יכול להיות שזה לבלבל אתכם ובאמת יש לנו.. אני עשיתי את זה למשפחה שלי היו בטוחים שיש לי בת כולם כל המשפחה.. ואז הייתי מדברת לעובר בלשון זכר.. והם היו אומרים לי למה את אומרת לה בלשון זכר וכל מיני.. שחקי אותה.. ולגבי זה שלא מכבדים אותך.. אני יודעת בדיוק איך זה כי המשפחה שלי לא מכבדים את בעלי ואותי ואת הרצונות שלנו.. את צריכה לחשוב על דרך יצירתית לדבר איתו ולהסביר לו את המצב.. בעלי דיבר איתי ואמר לי שזה נורא פוגע בו שמתיחסים אלינו ככה ורק אחרי שהוא דיבר איתי שמתי לב על מה הוא מדבר.. ואני עכשיו נלחמת בהם כל פעם כשהם עושים משהו אני רבה עם כולם רק כדי שיהיה לנו שקט.. וזה שווה את זה

אני מבינה שזה מרגיז שביקשת משהו ולא כיבדו. אבללל תנסי שניה לעצור ולחשוב עם עצמך האם זה באמת כזה ביג דיל? אין מצב שאת פשוט הורמונלית? למה יש כזו סודיות סביב ההריון וסביב מים העובר? הם המשפחה שלכם והם מתרגשים אלה לא אנשים זרים וחטטנים ברחוב. בהריון הראשון הייתי מאוד קנאית לפרטיות ולסודיות וזה עייף אותי ברמות ההתעסקות הזו של מי אמר למי ולמה. עכשיו הריון שני כללללל העולם יודע לא אכפת לי והחיים קלים יותר, מבטיחה! תתעסקי בלהיות מאושרת לחוות את ההריון בכיף ולהודות שאתם בריאים בתקופה לא פשוטה זו, כל השאר? הבל הבלים.

לולית אני ממש יכולה להבין את הרצון לשמור את זה לעצמך.. יש בזה סיפוק ואני גם עשיתי את זה.. לא כי משהו ספציפי בעלי אמר לי לשמור את זה בנינו.. עזבי את זה שעם הטפשת אמרתי בחודש 7 את המין אבל עדיין זה משהו כזה כיף שזה אישי אצלכם.. אני נגיד לא חיכיתי עם לספר לכולם על ההריון וזה היה מבאס כי כולם ידעו וזה לא היה כיף לא היה פרטי כזה.. הריון זה דבר אינטימי בין הזוג..

אני גם יכולה להבין אבל בואי נגיד שזה לא שווה ריבים וכעסים, זה בטוח. וגם תמיד לנסות לשים את עצמנו בנעלי הסבא והסבתא, אם הבת שלי תסתיר ממני שהיא בהריון או מה מין העובר אני מאוד אעלב בואי נגיד.

אני לא חושבת שאת צריכה להעלב בכל זאת זה בחירה שלה ושל בעלה.. ואני כן סיפרתי להורים שלי את המין ולהורים של בעלי לא.. אמא שלי הייתה איתי בבדיקה שראו שיש לי זכר.. וגם הראתי לה לפני הבדיקה שיש לי זכר ורואים בוודאות.. זה קרה כבר אז כן אין מה לבכות על חלב שנשפך אבל העצבים שלה מוצדקים..

אם הילדה שלי לא תרצה לומר לי שהיא בהריון זה בחירה שלה ואת יודעת יש סיבות למה לא רוצים לשתף דברים כאלה.. כמו שזה נשמע המשפחה שלו נכנסת להם לחיים ואני לא הייתי רוצה שיכנסו לי לכל פרט קטן...