כיף שאפשר כאן לשפוך באנונימיות.. ואם יש לכם עצות איך לצאת מהמעגל הזה אשמח מאוד לשמוע.. אני עם 2 צמודים בבית הגדולה בת3 ואני בהריון(גמורה ועברתי ניתוח לפני שבוע ואני עדיין חלשה וכאובה). בעלי עובד מהבוקר עד 6 בערב. ואני כל היום בבית עם הילדים וקשה לי ואין מה לעשות.. בנוסף עברנו דירה לפני 3 שבועות ןכל הבית בלגן ברמות. אין לי מתי ואת הכוחות לעבוד על פירוק קשה לי עם המטלות של הבית כלים זה בעלי עושה (שלא עושה) וזה מעצבן כי מצטברר אין מקום לבשל נורמלי או מקום לעבוד מספיק המטבח קטן..ובכללי שהבית בלגן ובלי צורה, מעבר דירה. קשה לתפקד ולהעביר יום בסבבה. במשך היום אני צריכה להיות עם הילדים. הם לא בגיל שהם יכולים לשחק לבד ואני אסדר או משו. אני לא מצליחה לתמרן בין הדברים.... וגם לא יכולה עם הבלגן הזה בבית זה עושה לי רע ועוד יותר חוסר תפקוד. וזה מעגל שלא נגמר כי גם אין לי כוחות. אין לי זמן לסדר. שהם רגועים אני אוכלת משו ויושבת לנשום . מה שאני מצליחה זה להשאיר את הבית בלי הרבה בלגן נוסף. שבעלי חוזר אז הוא עוזר לי עם ההרדמה. והוא כבר גמור ואין לו כח לסדר הרבה או משו משמעותי. אוכל יושב לנוחחחח מסדר משו מקלחת והולך לישון. מצד אחד הוא כן מסדר אבל זה לא מספיק בכלל. וככה הימים עוברים. יש לי הרבה על הכתפיים וקשה לי!!! באלי פשוט לקום בבוקר לבית נורמלייייי שאנשים יכולים לחיות בו.

איך אתם מבחינה כלכלית? הייתי מביאה עזרה.

וואו בלאגן בבית משפיע על הכל קודם כלל וכדאי לשלם למישהי שתעזור גם אם אין זה יתרום לך הרבה

הייתי ככ רוצה להביא עזרה אבל גם המצב כלכלי חרבנה. אבל אני אעדיף נגיד להוציא על זה מצד שני באמת שאני מתביישת. בחיים לא הבאתי עזרה וגם גדלתי בלי. ומוזר לי להביא מישי שתהיה אצלי בבית במיוחד שהבית במצב זוועה. איך אפשר להגבר על זה? כי אני לא מסוגלתת

איך באמת כותבים בלגן או בלאגן?

מבקשים עזרה מקרובים, חברות משפחה מתאפסים על הבית ונכנסים לשגרה רגועה יותר 🙏🏻

אולי אז להביא עוזרת שתנקה/תסדר? זו העבודה שלה ואין מה להתבייש. יכולה לשתף שאני בשבוע 34 עם בת 4 ובן 3 ובעלי במילואים 🥹 קשוח מממממש. בשבוע הראקון הרגשתי קורסת, עכשיו כבר ויתרתי על חלק מהדברים.. חשוב לי שיאכלו, שיתקלחו, שישנו. סדר וניקיון כרגע לא בראש סדר העדיפויות שלי.. אני מסיימת איתם את הימים עם הלשון בחוץ.. והם היו בלי מסגרות עד השנה שנכנסו לגני עירייה אז אני רגילה להיות ולתפעל אותם.. אבל אנחנו כאגע נמצאים בקו העימות ואני לא יכולה לצאת איתם לפארק.. הזמן כניסה לממד הוא מיידי ולא אספיק להגיע איתם בחיים. אז נשארים בבית וזה מאוד קשה לכולנו, רגילים לטייל פעמיים ביום ושאבא איתנו ❤️ יש ימים שאני בוכה ונשברת אז מורידה הילוך, ויש ימים שיש יותר מוטיבצייה.

תודה רבה לכם שקראתם וגם עניתן לי.

באמת אבדה לי השפיות ואני כל הזמן עצבנית. וקשה ממש בין כל הדברים

תות בהריון שלישי ממש התחברתי למה שכתבת. אני עם הילדים תמיד בבית . אבל עם כל בלגן גם בבית וגם החולשה שלי קשה לי להיות איתם במיוחד שאין לי ממש איך להפעיל אותם גם בעלי בצבא. לא במילואים בה!!!! אבל כן עובד יותר ועמוס. ופחות פנוי לעזור בבית. באמת אשתדל לשחרר בראש. ולחפש עזרה! תודה רבה לכם על המענה. ושנחזור כולנו לשיגרה הרגילה מהרר!!!

למה הילדה בת שלוש לא בגן זה כבר גן אפילו גיל שלוש את לא שולחת?

יש מקומות שבגלל המצב עוד לא חזרו הגנים. אנחנו בקו עימות בצפון ואין פה מסגרות.

לשלם למישהי שתעזור. דחוף