היי בנות חייבת לפרוק קצת... אין לי מושג מה קרה אבל נראה שההורים שלי בזמן האחרון אדישיים אליי ולילדים ואנחנו נטל עבורם. דוגמא על הילדה: כל פעם שאנחנו הולכים אליהם לבקר הילדה מבקשת לישון שם ואומרת להם שממש אוהבת לישון איתם... והם מתרצים לה תרוצים על ימין ושמאל. התחלתי להסביר לילדה( היא בת 3.7) שסבא וסבתא לא רוצים שהיא תישן אצלם ושתחכה שהם יציעו בעצמם... מרוב כל הפעמים שהם דחו אותה. היא כבר ממש מתוסכלת וזאת באמת ילדה ברוך השם קלה מהממת ומקשיבה😍 דוגמא עליי: אני עם 2 קטנים בבית היא ואחייה הקטן שתכף שנה כל היום בבית לבד ומסוכות אפילו פעם אחת לא נרתמו לעזור לי / לדאוג לי כל יום/ יומים באים לשעה והולכים כמו זרים... אבל שאחותי חולה ( בת 26) הם מקרקרים סביבה כמו תרנגולים היא פשוט שולטת בהם מרגישה שהם דוחקים אותנו החוצה ובאמת בחיים לא העמסתי עליהם או הפלתי את הילדים עליהם ... כלום אני עם 2 קטנים בבית עייפה מותשתתתת כל יום נקיונות כל יום אוכל חם פשוט קריסההה נפשית והם דואגים לאחותי על צינון מטומטם ועליי פשוט לא שמים. עזבו את זה שהם גם כל הזמן מתערבים בחינוך אני מלמדת את הגדולה בת ה3.7 שש בש והם מה את מלמדת אותה אל תקשה עלייה היא תינוקת תזרמיי ובאו עם הילדה לומדת יפה מה אתם זורקים הערות.. ומתערבים לי.. וגם אתמול שבאנו להתארח אצלם בקידוש ציירתי עם הגדולה ציורים ודפי צביעה והיא פתאום הלכה למשהו אחר ובמקביל הקטן התחיל לבכות אז הם שאלו איפה המוצץ אמרתי שהוא לוקח רק בשינה ואמא שלי ענתה: " קל לך לדבר את שם עם הציורים האלה" כאילו אני לא כל יום עם הילדים שלי אז שנייה נסחפתי לזה .... הם היו ככה בילדות שלנו ועבר להם ושוב ההתנהגות הלא נעימה הזאת חזרה... כל דבר גם היסטרייה אצלם מלחיצים לי את הילדיםם... שמעו לא בא להם לעזור שלא יעזרו... אבל נמאס שאחותי על צינון מקבלת מלא אהדה ואני שעובדת פי מאה יותר קשה רק מביאים הערות לא במקום. ועל כל דבר מתלוננים

אני לא חושבת שיש מה לצפות מהם… עם כל הצער שבדבר אי אפשר להכריח אותם…

כן אבל זה מצער למה היא על צינון מקבלת יחס של מסכנה ואני אוכלת חרא

אנונימית מה הקשר אי אפשר להכריח אותם לא הבנתי את בעדם? הם חצופים שלא עוזרים וזהו אני חושבת שאת צריכה להגיד להם בפנים או לא לתת להם לראות אץ הילדים שיעריכו קצת אותך