אוף אוף אוף אוף לאן הוא גורר אותי כל פעם כל הרדמה היא סיוט יש לי בן בן שנתיים מאוד שובב ואנרגטי לאחרונה התחיל ממש להרביץ כל פעם שלא רוצה משהו, במיוחד בהרדמה כשאני מחזירה אותו למיטה אבל גם בעוד סיטואציות לא מוסברות. מממש ממש מתנהג באלימות, עם הידיים הרגליים הכל ועוה את הכל תוך כדי צחוק מתגלגל. אני מאוד רצינית ואסרטיבית ומסבירה בצורה מאוד ברורה שאני לא מסכימה לזה ושזה לא נעים. הוא כאילו לא מבין אני מנסה לשקף לו: "אני מבינה שאתה רוצה לישון עם אבא ואמא במיטה אבל יש לך את המיטה שלך ואמא לא מסכימה", "אני מבינה שאתה קצת כועס אבל אנחנו בשום פנים ואופן לא מרימים ידיים". כלום לא עוזר, נאדה. עד שהיום הוא כבר ממש הכאיב לי לא משנה כמה ניסיתי לעצור אותו עד שמרוב עצבים נשכתי אותו ברגל והתחיל לבכות. ה' יעזור לי אבל זה מה שעצר אותו רגע ממלחמת האטרף שהוא היה בה והוא התמקד בכאב עד שנרגע והפסיק להשתולל. אני כמובן חיבקתי, נישקתי, התנצלתי, הרגעתי. מה אני שווה אם אני מסבירה שאנחנו לא מרביצים ובסוף אני מתנהגת באלימות בעצמי🤦 אבל הוא באמת הביא אותי לקצה. איך מתמודדים להבא? איך מפסיקים את ההתקפים האלה שממש מתבטאים באלימות ובמיוחד כלפיי יש לציין. אני לא רואה שהוא מתנהג ככה לאף אחד.

עוקבת

כאילו אני כתבתי את הפוסט חחח הבן שלי גם בגילו ככה ממש נהיה אלים וכל מה שלא מתאים לו בוכה ומרביץ, גם בעקבות המלחמה עוד יותר זה מוקצן כי לא יוצאים מהבית ונבהל מהאזעקות גם. אני משתדלת בזמן הזה יותר לזרום איתו ולאפשר לו דברים שאני לא מסכימה ביום רגיל.. לא מתעצבנת על כל שטות שעושה , מנסה יותר להכיל עוזר לו מאוד אם הוא רוצה משהו ובמקום להגיד "לא" , לתת אופציה למשהו אחר להציע משהו אחר.. עוקבת לעוד תשובות של אמהות כי גם אני לפעמים מגיעה לקצה איתו😔

די אוף למרוּת הכל הוא לא נרגעעע צרחתי עליו את החיים שלי עכשיו שלא יעז לקום מהמיטה!! הוא לא שם עליי בא לחדר שלי צוחק לי בפנים ומעז להכות אותי! להרביץ לי! אני מניחה במיטה והוא פשוט חוזר ועושה את זה שוב. אני כבר קורסת!! אני רק רוצה לישוןןןן

קודם כל תדעי שזה מאוד תואם גיל כן, זה מטריף אבל כמו שהבנת בעצמך אלימות היא לא פתרון מה כן? קודם כל מציעה לך לקרוא על גיל שנתיים, זה יעזור לך לראות כמה זה נפוץ ולהתחיל לטפל כשאת מגיעה רגועה מבחינת פתרונות מעשיים יש שיטות שונות, צריך לראות מה נכון לך ולילד כשמתחיל להרביץ אפשר להגיד לו בכל סמכותי אבל לא לצעוק אתה לא מרביץ לי, אם תרביץ שוב אצא מהחדר וכמובן לעמוד במילה שלך אם הוא בוכה להגיד לו אני אחזור כשתפסיק להרביץ, אם מרביץ שוב, לצאת שוב עד שיפסיק, בימים הראשונים זה יהיה כנראה ארוך... אהל תוך יומיים שלושה יהיה שיפור משמעותי אם זה ביום ולא בהרדמה שלחי אותו לפסק זמן או תגידי לו שאת לא ממשיכה לשחק איתו

אנונימית כל כך מבינה אותך ואיי!! גם הבן שלי היה ככה ועוד שניה התיאשתי והחזרתי אותו ללול מהמיטת מעבר עד שפשוט החלטתי שאני לא מתיחסת ולא מתעצבנת , מביאה לו בקבוק במיטה נשיקה חיבוק ויוצאת. וכשהיה יוצא ובא אלי וצוחק אני היתי שמה ראש במיטה שלנו, עושה כאילו אני ישנה מכבה את האורות בבית ולא מתיחסת לזה שהוא יוצא כל פעם כי כשהייתי מתייחסת היה הופך את זה למשחק. ופשוט מאוד אחרי כמה זמן שמנסה לשחק איתי שאני כאילו "ישנה", היה הולך למיטה לבד לישון, בהתחלה אחרי שעה, אחרי זה לאט לאט הבין את הקטע שאין לו למה לצאת תנסי את זה אולי

המצב עכשיו מלחיץ לכולם, גם ילדים ותינוקות מרגישים מפוחדים ולחוצים.. כמו שאת מפחדת לישון לבד אז גם הוא מפחד.. המיטה של ההורים זה המקום הבטוח ביותר שיש לילד. אם זה בסדר מצידך אולי כדאי כן לאפשר לו לישון איתכם בתקופה המפחידה הזו.. אם את מתעקשת שלא כדאי לשבת על ידו עד שנרדם.