רק פורקת ילדתי לפני כמעט שלושה חודשים באמצע החופש... הבן שלי בן שנתיים וחצי שעבר בתקופה האחרונה את הלידה, חופש גדול, משפחתון חדש, חגים ועכשיו מלחמה עם אבא מגויס נסענו להורים שלי ופתאום אני מתחילה לחשוב שעשיתי טעות זה עוזר אבל ממש מרגישה שהוא חייב שיגרה המשפחתון שלו חזק לעבוד ואני כל הזמן מתלבטת אם לחזור או לא מצד אחד הוא צריך שגרה וגם אני זקוקה לקצת מנוחה (ההורים שלי עובדים) ואז לפחות בבוקר הוא יהיה במשפחתון ואני אוכל לנוח קצת ומצד שני זה להיות לבד (כרגע בעלי עושה יומיות אבל כנראה שהוא יעבור למקום אחר ואז יישאר בבסיס) מרגישה שלהורים שלי כבר קשה איתנו ולא רוצים להגיד לי לנסוע אבל תכלס הם רוצים את החיים שלהם והשקט שלהם אני כ"כ עייפה ומותשת ומרגישה שאני חסרת סבלנות לכל מי שלידי... הלכה לי החופשת לידה (חופש גדול, חגים ומלחמה...) ומרגישה שאני לא מצליחה לחזור לעצמי בשבוע האחרון אני לא מפסיקה לבכות ואתמול גיליתי שמישהי שאני מכירה נרצחה ואני מרגישה שאני לא יכולה להכיל יותר כ"כ מוצפת וקיבלתי מחזור פעם ראשונה מהלידה (ואני חשבתי שההנקה תמנע לי כמו אצל הגדול) מה שלא עוזר לכל זה יודעת שאני מתבכיינת על שטויות ויש נשים שהרבה יותר קשה להם אבל אני חייבת קצת לפרוק

אהובה, זה טבעי ונורמלי. אני חושבת שרוב רובנו במצב נפשי לא טוב. אני כאמא יכולה להגיד לך שהמתח של המלחמה עשה לי ממש רע, גרם לי להיות חסרת סבלנות וחרדתית ברמות. אבל אז בסוף היום פשוט ישבתי וחשבתי לעצמי איזה לא מובן מאילו שהילד שלי איתי ומשגע אותי ומוציא אותי מהדעת… אשכרה יש כרגע מלא אנשים חטופים ושלא נדבר על אלו שמתו. אז להודות על הכללל!!!! גם על הקושי. תזכרי שיש המון אנשים שכרגע היו רוצים להתחלף איתך. עוד דבר, שגרה היא מבורכת. לדעתי תחזרי לבית ותחזירי את הילד למסגרת, גם יהיה לך יותר אוויר וגם הילד יחזור לשגרה. מקווה שעזרתי 🙏🏼❤️

הכי לא שטויות!! נשמע מאוד מאתגר והתחושות שלך מובנות. באופן אישי הייתי חוזרת הביתה, גם בשביל הילד וגם בשבילך. הוא צריך את השגרה וגם לך יהיה יותר קל לא להיות איתו כל הזמן. ואין כמו בבית, עם הפרטיות שלך ובלי תחושה שאת מעמסה. ותני לגיטימציה לקושי שאת חווה, הוא ממש לא זניח. אמן שנחזור בקרוב לשגרה טובה 🙏