אני ממש לקראת לידה שניה ואנחנו גרים כרגע אצל ההורים של בעלי מרגישה שאין לנו ממש פרטיות, כל הזמן נוגעים לי בדברים שלי (הכל כזה שיתופי מידי) השיגרה של הבת שלי נהרסת כאן הבית הוא 2 קומות ולנו יש חדרים למעלה וגם לאח שלו ממש מרגישה שקשה לי להכיל את הכל אני לא יודעת איך אני אסתדר כשיהיה לי עוד אחד קטן גם להיות אחרי לידה מדממת וכאובה ולחלוק מקלחת עם אח של בעלי לא יהיה לי איזה סלון או חדר קטן לשבת להאכיל בלילות אין לנו כסף כרגע להשכיר דירה משלנו ואני פשוט אובדת עיצות! אולי תייעצו לי…תכניסו אותי לפרופורציות…משהו 😩

מבינה שקשה אבל ברוך השפ שיש לכם קורת גג אולי בגלל הקרבה להורים תהיה יותר עשרה עם הגדולה ותשזכרי שזה רק זמני

לא מרגישה שזה עזרה מרגישה שזה פולש לי לפרטיות! כל אחד בא מתי שבא לו אין פרטיות אני יודעת שלא ארגיש בנוח להיות במקלחת או שירותים כשאח שלו שם גם אני זוכרת שאחרי הלידה הראשונה כל השירותים היו מלאים בתחתונים חד פעמיים ומשחות לשיכוך כאבים זה הרגיש נורא

תראי את אומרת שאין לך אפשרות לצאת לשכירות, אז מה שתצטרכי לעשות זה פשוט לסבול את זה עד שתצליחו לצאת.. אני במקומך הייתי עושה הכל כדי לצאת משם. בעלי רצה שנעבור לאמא שלי לגור אצלה כדי לחסוך אבל אני לא מוכנה בשום צורה. אמא שלי היא באמת אחלה אבל זה חוסר פרטיות ממש. לי אישית זה קו אדום אין מצב. מעדיפה להיות במינוס אבל שיהיה לי שקט נפשי.

תעשו שיחה עם האח, שאחרי הלידה המקלחת תהיה רק שלכם והוא ילך למקלחת השניה. לגבר לא ככ אכפת. שבעלך יסביר לו טוב על החשיבות של הפרטיות וגם את אל תתביישי להגיד

קשה מאוד אין מה להגיד הייתי מעדיפה לגור עם בעלי והילדה ב2 חדרים אפילו רק שלא יהיו לי על הראש כל היום אנשים

זה קשה ואין מה לייפות את זה. אני אחרי הלידה סבלתי מאבא של בעלי ואשתו כי הם כל הזמן רצו לראות את התינוק ואני פשוט הסתגרתי בחדר. השיא היה כשאשתו נכנסה לי לחדר כדי לראות אותנו. אחר כך כבר כעסתי ועשיתי שיחה עם בעלי שזה לא מקובל עלי שאפילו בחדר אין לי פרטיות. הם הבינו בסוף ואני גם הלכתי לקראתם כשהם הגיעו יצאתי לחצי שעה הראיתי את עצמי ואת התינוק וחזרתי לחדר להניק או לישון. מה שעזר לי פשוט להסתכל על מה שיוצא לי מזה, לא לשלם שכירות ושאוכל להשקיע את הכסף הזה על הילד שלי. בהצלחה

גם אחותו של בעלי הרבה פעמים רצתה לבוא ואני העדפתי שהיא תבוא כשבעלי בבית כדי שהוא יהיה איתה ועם התינוק ולא אני אצטרך לארח אותה בנוסף על הכל. היא זרקה לי עקיצות של "טוב נראה אותו בגיוס" ואני פשוט לא התייחסתי. היא שאלה את בעלי אם אני כועסת עליה ובאמת פשוט גם לזה לא התייחסתי. אישה שלא מבינה אישה אחרת שרוצה להיות בשקט ובלי ריגשי מאנשים אחרים אחרי לידה היא לא שווה התייחסות. ובמצב רגיש במקום להתפרץ עדיף לשתוק. כי בסוף זה מסתדר יש את ההתלהבות של המשפחה של ההתחלה ואחר כך כל אחד חוזר לשגרה שלו..