היי לכולן, בא לי לשתף בנושא כואב. אני בהריון בחודש השלישי, ואני רוצה להתגרש. הרבה אומרים שהריון משפיע על התחושות וגם מעצים אותן, אבל אני מרגישה שזה לא העניין. אני מרגישה זלזול מוחלט מהבעל, לא אכפת לו ממני, מהפחד שלי מהמצב הנוכחי במדינה ובטח לא מהעובר שמושפע כמובן. לבדיקות הוא בא איתי כדי לצאת מידי חובה ויושב מול הרופא וצופה בטיקטוק. הוא עסוק בחברים ובהנאות שלו ואני מרגישה לחלוטין בתחתית סדר העדיפויות. אני בטוחה שאלו לא תחושות שנובעות מההריון אז בבקשה אל תגיבו לי את זה 🙏🏼 מחפשת תמיכה 🩷

היי יקירה, אני לא יודעת מה טיב היחסים בניכם וכמה שנים אתם נשואים (למרות שבגדול זה לא משנה), איזה הריון זה.. אבל מה שאני כן יכולה להגיד זה שהעובר לא בא מעצמו ובין אם זה היה בטעות או במכוון ההריון, צריך 2 לטנגו. אם מה שאת מתארת זה בלבד מה שגרם לך לגבש את הדעה הזאת אני חושבת שזה ממש לא מצדיק גירושים. לא זורקים את מוסד הנישואים כל כך מהר לפח, ובחוץ לא יותר טוב. אני חושבת שטיפול זוגי ותקשורת טובה יכולים בהחלט לסייע לכם. ואל תשכחי שגם להביא את הילד לבד זה לא קל. מאחלת לכם שתגשרו על הפעמים ותחזיקו חזק חזק את הנישואים האלה.

על הפערים*

בול מההשרשמה שי

הלכתם פעם לטיפול זוגי?

אני לא מסכימה עם שי. ההתנהגות שאת מתארת - היא חדשה או שתמיד הייתה ככה? את מתארת התנהגות שהרבה פעמים היא דפוס ולפעמים צריך לקרות משהו דרמטי כדי שנשים לזה לב ונבין אותה באמת ולא נתייחס אליה כמשהו חולף. תינוק זה בהחלט דבר כזה, אבל גם חתונה נניח - לא סתם יש זוגות שנפרדים בתקופת האירוסין, זו באמת תקופה שמציפה פערים ואם מבינים שהם גדולים מדי אז עדיף ככה. אני לגמרי מקבלת את התחושות שלך ומחזקת אותך מרחוק. את מכירה את עצמך ואותו הכי טוב - אם לדעתך הוא לא יהיה מסוגל או רוצה לשים אותך ואת הבייבי במקום הראשון, ברור שזו לא זוגיות אלא שותפים בבית. זוגיות היא קודם כל - בעיני - להיות האדם החשוב ביותר עבור מישהו אחר ותמיד תמיד לדאוג לו לפני הכל. אם עוד לא דיברת איתו על זה והצפת את זה בפניו זה לא פייר לצפות ממנו לדעת מה את חושבת ומרגישה. חשוב ממש לדבר על זה, אם אחרי שיחה כזו את מרגישה שאין שינוי אז אולי עדיף להתפצל

זה נכון מאד שי. הרבה פעמים אנחנו חושבות שיהיה לנו יותר קל אחרי.. ובכלל לא. החיים כגרושה הרבה יותר קשים. אהני רואה חברות.. אין להם פרטנר, כלום. אבל שוב, אי אפשר לדעת למה אלה התחושות שלה.. העיקר לא לעשות צעד פזיז

תודה רבה על ההתייחסות 🩷

אנונימית אני יכולה להגיד לך שלדעתי מוסד נישואים זה הדבר הכי חשוב כשמתחתנים ובאמת לא זורקים בקלות אבל אני באמת קוראת מלא פוסטים פה, ברוך השם אני נשואה באושר ואני יכולה להגיד לך שזה אחרי עבודה מאוד מאוד קשה . היו תקופות שהרגשתי פחות חשובה לבעלי, היו תקופות עם מלאאא מריבות וקשיים . אחרי שנתיים של עבודה זוגית וגם עבודה עצמית וגם עזרה מפסיכולוגית שהלכתי אליה וגם בעלי הצטרף אלינו לפגישה או שניים, אנחנו באמת חיים באושר ונותנים אחד לשני ומעניקים אחד לשני ואני מרגישה שאני פשוט מאושרת. את צריכה להיות מאושרת ולא לסבול, אבל שתדעי שלכל אחד יש את החסרונות שלו, אם הוא התחתן איתך וחשוב לו אז לדבר על זה ולתקשר את זה ותזכרי באמת שאני עברתי תקופות קשות עם בעלי והיום אנחנו ברוך השם בטוב בע״ה עד 120 וכמובן גם אצלך 🩷🩷

אני עשיתי מלא עבודה עצמית וגם הוא עם עצמו וכל אחד שיפר דברים , זה היה תהליך לא בשנייה! אבל בסוף , כשמגיע הטוב, זה כל כך שווה את זה!!!

אבל מה אני אגיד לך לא נשברתי? לא היה לי קשה? לא היה רגעים שכל כך שנאתי אותו והתעצבנתי עליו?? בסוף מתגברים על זה! זוגיות זה ים קשיים ים של ירידות אבל בסוף לומדים מהכלללל ומתגברים. ❣️❣️

את מהממת!!! זה מה שיש לי להגיד ואני מאחלת לך רק טוב💕

ניסיתם לשוחח? אולי עובר עליו משהו? גברים לא כמונו .. לא מחצינים רגשות.. אולי ההריון,המלחמה וכו משפיעים עליו לרעה.. תמיד הוא היה כזה? או שאת מרגישה את זה לאחרונה?