בנות, שאלה דבילית רק לי יש את זה שצריך לבקש/לדחוף את התינוק לבן זוג כדי לעשות משהו או לנוח לפחות רבע שעה? רוצה כמה שעות בשבוע סתם לשבת ואין לי את זה, ביום שישי בישולים זה בכלל סיפור..כאילו הוא עובד, עייף ואז הוא נח, יוצא וכו' מרגישה שתינוק לא בתמונה אצלו.. גם אם לוקח אז תינוק קצת בוכה, הוא מתעצבן ואין לי פתרון רק לבוא לקחת אותו שכולם יהיו מרוצים..

בעלי חוזר מהעבודה (עובד קשה 12 שעות ביום) ולוקח את התינוק לפני שהוא אומר מילה, אז סליחה אם לא עוזר לך אבל לא כולם ככה

אין להם אין את הרגישות שלנו יש הם ישמעו את התינוק בוכה ולא יגשו כי יודעים שאת בסביבה וחושבים שאנחנו סופרמן אבל אצלי זה גם ככה פשוט אני אומרת יום לפני שמחר אני צריכה לבשל או לעשות משהו מסוים ואומרת לו שהוא יהיה שעה עם התינוק וגם אז שהוא בוכה קשה לי אבל מנסה להתמודד עם זה

אצלי גם ככה וזה ממש מבאס

אצלי גם ככה וזה בלתי נסבל נמאס לי כבר מהחיים האלה

כאילו רוב הגברים עושים פשוט "ראש קטן" כשיש תינוק בבית, הם גם מבינים שאישה תבוא ותקח ותרגיע, כי כואב לה הלב..גם אם היא עוד שניה קורסת ולא נחה שניה.. 🤔