אשמח לנקודת מבט חיצונית על נושא שאני לא יודעת בכלל איך להתחיל לחשוב ולהתייחס אליו עם כל מה שקורה. לפני התוכנית שלנו החודש הינו אמורים להתחיל לנסות להיכנס להריון, אחרי כל מה שקרה בימים האחרונים אני ממש מתקשה לחשוב על הרעיון הזה עכשיו מהרבה סיבות. אבל מצד שני המחשבות שאולי דווקא כן להמשיך לפי התוכנית בסוג של אמירה שהחיים חזקים מהכל. בצד הפרקטי ממש אין לי חשק בקושי נשיקה אני מכילה כרגע הקושי הנפשי מהזוועות הלא נקלטות האלו והפחד והחוסר ביטחון וודאות לטווח הקצר והארוך מקשים עלי מאוד אפילו לחשוב על האופציה. פלוס להכניס אותי למצב רגיש שהנפש כה שברירית מלכתכילה. ומנגד הריון זה תהליך מאוד ארוך ואני לא רוצה ״לדחות״ את תכנון המשפחה כפי שאנחנו חולמים עליה גם סוג של וויתור. בקיצור אשמח לתובנות חיצוניות כדי לסדר את המחשבות.

אני הייתי דווקה כן הולכת לפי התוכנית והייתי אומרת לך שתיהי חזקה ואל תפחדי מהמצב, כן המצב קשה וכואב! אבל מפה ולפחד או לדחות דברים חשובים וטובים לדעתי מיותר והכי חשוב להאמין באבא שלנו שאוהב אותנו ושומר עלינו משונאנו.. וגם באמת לא לשמוע יותר מידי חדשות ובטח לא סרטונים ואת יכולה גם לדבר עם מישהי שתוכל לעזור נפשית ומחזיקה לך אצבעות אחות שלי😍 ובעזרת ה' המלחמה תיגמר מהר מאוד!

בעזרת השם שתקלטי ושיהיה בידיים מלאות את מוריד עוד נשמה קדושה לעולם!!

ולגבי המיניות זה קשה אבל את חייבת לנסות לעשות הפרדה זה יעזור לך גם נפשית וגם זוגית הצעה ..