בבקשה לא לשפוט רק מי שיש לה משהו מעודד או עצה טובה שתגיב לי בבקשהההה אני חייבת עזרה בבקשה!!!! אני סובלת מחרדות במשך כמה שנים ורק בשנה האחרונה התחלתי לקחת טיפול שהתחיל לעזור לי קצת במוצאי שבת בעקבות המצב הביטחוני, המצב האישי שלי ממש החמיר, אני ברושי מתפקדת אין לי כוח לילדים לבית ולעצמי אני ממש גמורה נפשית ופיזית לא מצליחה להתמודד והפסיכולוגית שלי הוקפצה לדרום בנוסף בעלי קיבל צו שמונה הוא ממש רצה ללכת לשרת אבל בעקבות המצב שלי ניסה להסביר להם את המצב כדי שיתנו לו פטור והם לא מוכנים, הבאתי מכתבים רפואיים וגם מכתב מה פסיכולוגית אבל הם ממש ראש בקיר ולא מוכנים לבוא לקראת אני מבינה שאנחנו במצב של מלחמה אבל אני לא מגזימה או אומרת סתם יש לי חרדות קשות אני מתחילה לדמיין דברים אני גמורה והוא תומך בי גם נפשית וגם בעזרה עם הילדים אני ממש בחוסר אונים אמרו לו שאם לא יגיע זה נפקדות ועד עשר שנים כלא בבקשה בבקשה תעזרו לי תגידו לי מה לעשות אני מתמוטטת כבר אהי כל היום בוכה

תגיבו לי פליז אני גמוררההה

תקשיבי אני לא מתמודדת חרדה ואני מרגישה באותו מצב שלך. יש לפעמים מצב נתון. שמבינים אותו ומבינים שאין יכולת לשנות אותו, צריך להתחיל לראות מה עושים. לחפש עכשיו שישחררו אותו.. אינסיכוי אחותי. לוקחים אנשים נכים למלחמה הזאת!! את צריכה לפעול בצורה אחרת. יש ארגונים, כמו הידברות או לא יודעת מה.. שעוזרים לנפגעי נפש. יש ממש אנשים מיוחדים לזה. תתקשרי תייעצי. אם צריך להגיש משהו לךטור לבעלך הם יעשו את זה. כי את לבד זה פשוא אבוד. תוודאי שתמיד תמיד יש איתך מישהו בבית. שמפקח עלייך ועל הילדים. במצב שלך הייתי נוסעת להורים או למישהו מהמשפחה.. אני לא יודעת למה את לא נוסעת. אבל את נלחמת עכשיו. תשני מסלול. כמו שאמרתי. להתקשר להידברות לשתף אותם. הם יעזרו לך. ולבקש שתמיד יהיו איתך בבית.