בנותתתת איך החיים שאחרי הלידה? יש לי ממש חששות אני בהריון אמצע הדרך ולא מפסיקה לחשוב על איך יהיו ויראו החיים אחרי מקווה לאופטימיות ממכן ותקווה🙏🏻❤️

ביטול עצמי 100% דאגות בלי סוף אהבה שאין לתאר במילים אתגרים רבים וסיבה אמיתית לקום בבוקר

אני גם הריון ראשון ונורא חוששת , זה טבעי לחשוש מאוד כי אנחנו מצפות למשהו שאנחנו לא יודעות ומכירות אבל תהיי אופטימית , תראי דרך הסובבות אותך כמה אושר זה מכניס להן לחיים ותראי שבסוף כולן מסתגלות אז אין סיבה שאנחנו לא. בהצלחה לנו 🙏❤️

בהתחלה קשה יותר, יותר לילות בלי שינה ועייפות, זה ממש מסתדר עם הזמן. פתאום הזמן שלך לא הולך אלייך אלא לקטנציק או לבית ולדברים יותר פונקציונליים, אבל זה ממש מתאזן עם הזמן. הלב שלך כל כך מתמלא שיש לך הרבה מאיפה לתת, אבל כל כך חשוב גם לא לשכוח את עצמך איפה שאת יכולה ❤️

אם זה תינוק ראשון תכיני את עצמך שזה חיים אחרים לגמרי אחרי הלידה כבר את והבן זוג לא לבד כמעט ואין יציאות ספונטניות או ערב רומנטי הכל צריך להיות מתוכנן מראש אפילו הקניות מהסופר אבל אני אישית השפיע עלי לטובה לפני הלידה החיים שלנו היו מבולגנים ישנים וקמים מתי שבא לנו אין תוכניות עכשיו יש לי סדר בחיים אני יודעת כל יום בשבוע איך יתנהל אבל כשתהיי אמא תגלי כמה הפסדת מהחיים שלך בלי היצור הקטן הזה זה באמת איך שאומרים אהבה ללא גבולות והרגשה של עשיתי משהו בחיים מאחלת בהצלחה בהיריון ואל תדאגי את תראי שהכל יסתדר לבד בלי שתביני איך זה קרה והיית אומרת לעצמך אין סיכוי שזה יקרה

בואי נאמר ככה.. אני כבר הריון רביעי ב"ה. וזה רק מוכיח כמה ב"ה השינויי הוא לטובה! לא אומרת שזה קל.. והבנות פה צודקות. שזה ביטול עצמי ודאגה כלפי קטנטנים שתלויים בך וכו וכו.. אבללל.. אין אושר מזה! אין אהבה מזו!! אני מאוהבת בהנות שלי! אני רואה אותן גדלות וחברות טובות ויש לי נחת מזה! כשהם קטנים זה קשה.. אחכ את קוצרת את הפירות. תנסי לשנות גישה.. לבוא מתוך אהבה. את מרחיבה את המשפחה. את דואגת להמשכיות לך ולבעלך. אין מבורך מזה!

ממש קשה אי אפשר לצאת מתי שבא לך ולאן שבא לך כל דבר צריך לקבוע מראש ולשריין מישהו שיהיה עם הילדה לילות ללא שינה ברמת עייפות שלא הכרת אין ספונטניות לצאת מהבית צריך מלא ציוד ולהתארגן שעה בקיצור אני אמא חודשיים אבל ההתחלה ממש קשה אומרים שזה משתפר עם הזמן