היי כולן, אני 5 שנים נשואה, מעולם לא הרגשתי חיבור עם חמותי, (כמובן שזה בעקבות דברים...) ותמיד הייתי בטוחה שזה עניין של זמן עד שארגיש בנוח איתה ונהיה יותר קרובות, היום לאחר 5 שנים הריחוק עוד יותר גדל , ברמה שממש קשה לי לעשות אצלה חג או להגיע לסתם ארוחה, פשוט לא נוח לי בחברתה גם אם היא לא תדבר לכיווני..... זוכרת שאחרי 3 שנים של נישואים, חברה שלי אמרה לי, שאם זה ככה כבר 3 שנים, זה לא יתהפך.. יש פה נשים שהרגישו ככה והמצב השתנה?

בשיא הכנות.. אני אישית לא חוויתי שיפור לא משנה מה עשיתי, אבל זה בסדר כי בעלי לצידי ואיתו התחתנתי… אין מה לעשות אני מקבלת את העובדה שלא כל האנשים שאני פוגשת יחבבו אותי

מאמי אל תשווי את עצמך לאף אחד! יש סיפורים וכל אחת יש לה את שלה. אני מציעה מההבנה שלי שתעשי ככל שביכולותייך לכבד אותה. לא לרצות אותה!!!! כי אז את תתישי את עצמך ותתאכזבי. לכבד אותה. לא לדבר עליה מאחורי הגב, לדבר איתה בכבוד, כשהיא מגיעה תארח אותה יפה ונעים. תתמדקי בזה שאת מתנהגת כמו שצריך תמיד. ומה שיהיה איתה, זה שלה. את תעשי את שלך.

אצלי השתנה לטובהההה

כן אני הרגשתי כך. יש לנו יחס מתוק רחוק זה הכל. שומרת איתה על מרחק כי היא עשתה הרבה דברים דוחים בקשר שלנו. וזהו את לא צריכה לרצות אותה או לרצות בקרבתה. את כלה שלה היא אמורה לעשות בשבילך. את נשואה לבן שלה.

כן אחרי כמעט שש שנים מרגישה שהשתנה ממש מעט.. אבל גם משהו ברמה שלא היינו מדברות אחת עם השניה, ועכשיו מדברות טיפה לפעמים צוחקות על דברים .. ממש לאחרונה תשחררי את הלחץ ותיהי שלמה עם עצמך בסביבתה וזה יעזור מאוד

זה העניין , מהרגע שהתחתנו היא לא הפסיקה להשוואת אותי לכלה השנייה שלה (שנשואים מעל לעשור) כמה שהיא כמו הבת שלה ובלה בלה בלה .. לדבר אליי בציניות ולזרוק עקיצות והייתי שותקת. אז היחסים איתה היו יותר לרצות אותה, כל השיחות שלה איתי היו נטו לבקשות , הזמנת תורים, לקנות לה דברים, להזמין אונליין וכו'..עשיתי בהתחלה גם להתחבב עליה ואז שהרגשתי שזה נטו לטובות שלה , הורדתי הילוך אז היא הייתה מתקשרת להתלונן לבעלי שלא עניתי לה לפלאפון וגרם לבלאגן בנינו.. כך שממש תפסתי מרחק... ועכשיו זה הגיע ממש למצב.. שלא בא לי בכלל להיות בקרבתה , כל פעם שאנחנו מגיעים היא אפילו לא באה להגיד לי שלום , ממשיכה בעיסוקים שלה כאילו אני לא נמצאת ואז אני צריכה לבוא עד אליה להגיד לה שלום אז כל פעם מחדש היא "מופתעת" כאילו לא שמה לב שנכנסתי.....מוזר שלילדים ולבעלי היא שמה לב.... חשבתי שעם הזמן הדברים האלה ישתנו, כי תהיה יותר הכרות... אבל זה ממש מגיעה למצב שאת החג הזה ביקשתי לעשות בבית...אשכרה מרגישה שם כמו זרה