אני כועסת על עצמי כך כך. הבן שלי בן 4 חודשים והיה בעייפות יתר כנראה ולכן לקח לי המון זמן להרדים אותו. הייתי כלכך מתוסכלת שנענעתי חזק את העריסה כי רציתי כבר שיניח את הראש כי הוא לא הפסיק להרים אותו. ולפעמים אני נותנת לו טפיחות עדינות על הטוסיק והיום נתתי לו פליק חזק יותר. הוא לא בכה אבל אני כלכך מצטערת וחשה מצפון. קשה לי שהתנהגתי ככה

לכי תטפלי בעצמך

את צריכה לכעוס על עצמך. מה את חושבת שפעולה כזו לתינוק בן ארבעה חודשים תעשה??? אם את במצב כזה מתוסכל עדיף שתצאי רגע מהחדר, תשתי מים ואז תחזרי אליו לחדר, גם אם הוא בוכה בזמן הזה. מה יקרה ביום שהוא יבכה בקניון וישטח על הרצפה? תתני לו סטירה???

הזויה באמא שלייי !! זה לא נורמלי שנשים וגברים אשכרה מתנהגים ככה לתינוקות … כאילו שלא חסר למסכנים האלה הגננות המתעללות האלה , גם הורים הפכו להיות כאלה

מה זה התגובות האלה בנות לא הבנתי? הבחורה גם ככה כועסת על עצמה וצריכה את השפיטה שלכן, אפשר לחשוב אתם לא מתעצבנות ולא מאבדות את הסבלנות שלכן!!!!!!!! אין לכן איך לעזור לה אפשר לדלג על הפוסט!!!!! אנונימית יקרה, אני מבינה אותך ואת המצב שאת נמצאת בו , ילדים זה קשה ולפעמים מאבדים סבלנות, את צריכה לזכור תמיד לא משנה מה שיש בידיים שלך זה את התינוק שלך ואת הדבר הכי יקר לך בעולם והוא צריך אותך רגועה ושלווה מותר לאבד סבלנות אבל צריך ללמוד לשלוט בעצמנו שאנחנו מגיעים לקצה אני יכולה להגיד לך שיש לי ימים קשים עם הבת שלי , אבל ברגע שזה קורה ואני מרגישה שאני לא יכולה יותר אני מנסה להרגיע את עצמי לספור עד עשר ולהגיד לעצמי שעוד כמה דקות זה יגמר והיא תירדם והכל בסדר, לפעמים זה גם בסדר להניח במיטה גם שהילד בוכה , לצאת מהחדר לנשום אוויר כמה דקות לשתות כוס מים לשטוף פנים לרענן את עצמך ולזכור שבחדר הזה נמצא התינוק שלך... לחשוב רק על טובתו להבין שהתינוק הזה שבוכה עכשיו ולא יודע מה קורה לו שהוא בוכה ועייף צריך פשוט ידיים חימימות שיחבקו אותו ויעטפו אותו והוא צריך את אמא שלו רגועה כדי שיוכל להירגע בעצמו אני מבינה אותך ויודעת שאפשר לאבד את זה בקלות , תנשמי נשימה עמוקה ותרגעי לפעמים שאני רואה שהילדה שלי לא נרגעה ואני כבר חסרת סבלנות אני מנסה דרכים אחרות כדי לעזור לה ולי, לפעמים יוצאת לסיבוב קטן בשכונה , שרה לה שירים , מנסה בכל כוחי כדי להרגיע אותה ואת עצמי תמצאי את הכוחות שלך לעזור לילד שלך בלי להגיע למקום הזה של החוסר סבלנות ואם יש עזרה תבקשי אותה ואני מאמינה שיהיה לך יותר קל חיבוק❤️

אמא לנסיכה, את מהממת! אנונימית.. האימהות יכולה להביא אותנו לעיתים אל הקצה. זו עבודה פנימית של כל החיים. מאחלת לך הרבה כוחות וסבלנות!!!

בא לי לחבק אותך לפעמים עייפות מביאה למצבי קיצון אחותי את חייבת לדאוג לעצמך ולרענן את עצמך להתאוורר! לצאת עם חברה, להתלבש, למלא את עצמך בכוחות! בעלך נוכח? ברגעים שאת מרגישה שאת לא יכלה יותר הוא יכל להחליף אותך? גם משבר גיל ה 4 חודשים הוא לא קל בכלל והכי קשה שיש!

ותמיד תזכרי, שאין ליצור הזה אף אחד בעולם חוץ ממך את הכל בשבילו ושהוא בוכה כי הוא זקוק לך ויש בך את כל הכוחות כדי להיות אמא שלו הוא בחר בך❤️ את מדהימה וחזקה!

כן יש לי עזרה ובעלי נוכח בדכ אבל היום יצא מוקדם בבוקר ועוד לא חזר ואוריאן ונועם אני רוצה לומר לכן שאתן רעות! וחצופות! העלתי את זה מתוך ביקורת עצמית ומצפון אם אתן רוצות להעביר ביקורת יש דרך. מה תלמדו את הילדות שלכן? להעיר רק בבהמתיות? חצופות. אני אמא מושלמת שכל היום שיחקה ונשנשה את הבן שלה והיה לי רגע קשה בסוף יום. לא מצדיקה את עצמי אבל יש סיבה שהעלתי את הפוסט כדי לקבל טיפים כמו שבנות אחרות מהממות כאן הגיבו לי, לעומתכן..

אנונימית אני בטוחה שאת אמא מדהימה ואל תעשי לעצמך מצפון הכל בסדר , כל אחת וכל אמא מאבדת את זה לרגעים מסוימים, אנחנו לא רובוטים אנחנו בני אדם , יש נשים ממורמרות שחושבות שהם אלוהים בשמיים ויכולות לשפוט אחרות, תאמיני לי אלה שמדברות בגועל מאבדות את זה יותר מאחרות. פשוט להתעלם מתגובות כאלה

היי אנונימית, כשאת מעלה משהו לרשת ולפורום להתייעצות את צריכה לקחת בחשבון שלא כל התגובות יהיו לרוחך. אם זה לא מתאים לך, אל תעלי, זו בחירה שלך לחלוטין. אני שמחה שקיבלת כאן תגובות מכל המגוון ועדיין עומדת מאוד מאחורי מה שכתבתי כי אני באמת לא מבינה מה את מצפה שיקרה כשתשתמשי בכוח כלפי תינוק כל כך קטן. שהוא ישתוק ויגיד סליחה? אני רוצה שוב לחזור על מה שכתבתי כבר ולהגיד שזה בסדר לקחת רגע לעצמך להירגע אם את מרגישה כל כך על הקצה. תתרחקי, תנשמי, תשתי מים ותחזרי. לתינוק שלך את העולם ומלואו, את כל מה שיש לו, ואם תתנהגי מולו ככה את תגדלי אותו לפחד ממך, להיות לא בטוח בקשר שלכם ולהתרחק. לא נכנסת לשאר תחומי האימהות שלך כי לא שיתפת אותם וזה גם לא העניין שבשמו כתבת את מה שכתבת, אז זה לא באמת רלוונטי. בניגוד אליך אני יודעת לקבל ביקורת ולכן גם מגיבה עכשיו, למרות ניבולי הפה שבחרת להשתמש בהם. מקווה שיהיו לך ימים פשוטים יותר בהמשך

מתוקה זה שאת לא יודעת לקבל ביקורת לא בעיה שלי תטפלי בזה …

נועםנמאיפה את מסיקה שאני ציפיתי שהשימוש בכוח יוביל למשהו? כתבתי שזה מתסכול ושאני ממש לא מצדיקה את איך שפעלתי. כתבתי את הפוסט לפריקה ולקבל טיפים. הביקורת שלך מיותרת בעיניי מכוון שאני כבר מספיק ביקורתית לעצמי, כך שלא "הארת" את עיניי. אני ממש לא מגדלת אותו ככה וזה היה חד פעמי

אוריאן סורי את אפילו לא שווה את התגובה שלי

לא כי את שווה אצ בדיוק כמן הגננות המתעללות אני מקווה שאת לר עובדת עם ילדים גם

ואני מקווה שאת לא עובדת עם בני אדם עם ההתנהגות הזו

אוריאן אני רואה הרבה תגובות שלך כאן ואת מאוד אלימה בצורת דיבור שלך לבנות.. אני מקווה שפורטי יחסמו אותך מכאן כי יצא לי להתקל לא פעם ולא פעמיים באיך שאת מקללת ומדברת ממש מסריח וזה מזעזע. שונאת בריוניות כמוך והייתי חייבת להגיב ולהתערב.

טוב סתמי וחפשי אותי בסיבוב

לא ציפיתי לתגובה אחרת ממך.. שה׳ יעזור לך ויאיר לך את הדרך בחיים באמת

אני דיווחתי עלייך אוריאן

איזה פחד אנונימית אני מתה שלא תבואי להרביץ לי עכשיו או לטלטל לי את המיטה אמלה

האמת שבהתחלה כעסתי אבל עכשיו אני חשה כלפייך בעיקר רחמים כנראה שרע לך והכוח שלך זה לרדת על בנות כשהן מרגישות חולשה או קושי.. אז אני מאחלת לך שתצליחי למצוא סיפוק וביטחון לא על חשבון אחרות.. שיהיה לך ערב טוב אוריאן

אמאלההההה מסכן יואווווו אני מרחמת עליו בבקשה תתעזרי בסבלנות עדחף שהוא ירים אץ הראש ויהיה בשקט ותלכי להרגיע את עצמך בצד הוא לא אשם בכלום

סבלנות סבלנות סבלנות. כשאת מרגישה שאת מתחילה "לאבד את זה" תצאי מהחדר, שימי מולו משחק ולכי תשתי מים ותזכרי, שכל תנועה חזקה או לא נכונה יכולה להביא לנזק שאת לא באמת רוצה לעשות לילד שלך. אם קשה לך, תקבעי שיחה אצל פסיכולוג ותדברי על זה על הקושי. זה עוזר לשחרר תיסכול וקושי שנוצר אצלנו

שולחת לך חיבוק ולגמרי מבינה אותך! אני זוכרת שהיה קטע בתוכנית "מבחן ההורים הגדול" שבו היו הורים שאמרו שהכו את הילדים שלהם במצב של איבוד עשתונות. וזה לא בסדר לעשות את זה כמובן. צריך לזהות את הרגע שבו העצבים עולים, להבין שזה בסהכ יצור קטן וחסר אונים ולגמרי אפשרי לעצור רגע את הסיטואציה ולהתאוורר בה - אבל מגיבה לך בעיקר על זה שאת מרגישה מצפון, בתוכנית שם אמרו שצריך ללכת לבקש מהילד סליחה במקרה כזה. זה ממש חשוב ונותן לילד לימוד ותחושת ביטחון. שולחת לך כוחות!

את מקסימה זה מאוד קשה להיות אמא וזו עבודה אין סופית אני היום שעתיים ניסיתי להרדים את הקטנה ובשלב מסויים פשוט התחלתי לבכות והתחננתי בפניה שתלך לישון אפילו לעשר דק כדי שאני אשן בסוף בעלי לקח אותה לטיול במנשא ואני ישנתי כל עזרה מבורכת

קורה לכולנו מאחלת לך הרבה כח❤

מה אתן מעבירות עליה ביקורות כאילו יש לכן בייגלה של מלאך מעל לראש בתור אמהות??? אמא שמסוגלת להגיד לאמא אחרת את אמא חרא, היא בעצמה נוראית! הבחורה העלתה פוסט שהיא באה ומבקרת את עצמה , מי שם גם אתכן הסגניות של בורא עולם אה??? כי אתן בטח בחיים לא צעקתעל הילד שלכם! תפסיקו עם ההתייפיפות והנאורות כי רק המקלדת מעריכה אתכן ולא מעבר! לאנונימית שכתבה, הכל טוב- לכולנו יש ימים ולילות קשים, לכולנו יש רגעי משבר שאנחנו אומרות למה עשיתי את זה לעצמי, לכולנו יש רגעים שאנחנו בוכות עם הילד, ולכולנו יש ימים שאנחנו מתחננות לישועה מבורא עולם שהילד ירדם ויהיו 5 דק בלי בכי, לכולנו. כשאת רואה שהתסכול תופס רכבת ובדרך אליך, נשימות אחותי ולהתחיל להזכר למה בחרת להביא אותו לחיים האלה וכמה את אוהבת אותו וכמה את מוכנה והקרבת עד כה בשבילו, את הלילות והימים, יציאות עם חברות, חגים שבתות, כספים וזמן, צירים ולידה- תזכרי בכל אלו ופשוט תנשקי אותו בראש. שנדע רק ימים ולילות קלים ונחבק את הילדים שלנו כאילו העולם תלוי רק בזה👄❤️ ולאותן בנות, תבדקו את עצמכן אם כבר, רוע לא מוסיף ובטח שלא יעזור לאף אחץ אחרת להיות אמא טובה יותר תחבקו במקום להקטין, תחזקו במקום להתחזק על חשבון, תייעצו לטוב במקום להתנשא. פשוט תתנהגו ותגיבו כמו שהייתן רוצות שיגיבו לכן שאתן חוות משבר!

אנונימית יקרה קודם כל את מהממת! עצם החרטה שלך והכאב על האיבוד עשתונות אומר עלייך הכל! כל מה שאת עוברת זה חדש לך זה להגיע למקומות שעדיין לא הכרת בעצמך המצבי קיצון ורק הכרה איתם יכולה ללמד אותך איך לנשום ולא לעשות זאת שוב אל תכעסי על עצמך זה קרה לכולנו ואני מאוד מאוד מאוד יתפלא אם הבנות הנחמדות עם התגובות האלו למעלה מתייחסות לילדים שלהם בטוהר מושלם אבל יכולות להגיב בצורה כזאת פוגענית כלפי האחר אז תסנני את התגובות הקשות שלהן גם ככה את כבר מלקה את עצמך על מה שקרה עכשיו אהובה נותר לך להשתדל שזה לא יקרה לעולם זה בסך הכל השיעור שלך אי אפשר להגיד לך שאת לא תאבדי את זה יותר כי כנראה שזה יקרה שוב אבל ויש אבל גדול עכשיו את תלמדי לשלוט על זה וכל יום בחיי ההורות לומדים משהו חדש ולפעמים יש חוסר סבלנות שהלוואי ולא היה קיים אבל הוא שם וצריך ללמוד איך לאסוף אותו חיבוק גדול אהובה תזכרי שזה קרה לכל אחת מאיתנו רגעים כאלה שכוללים חוסר סבלנות שאנחנו מתחרטים עליהם 💕

צריך מלא סבלנות זה עבודה לכל דבר חיבוק חזק❤️

מידת הסבלנות תחגוג עוד מליון שנים, אנחנו רק צריכים לעמוד בה . בטוחה שאת אמא נדירה❤️

ההתחלה קשה אבל לאט לאט זה מסתדר (:

אתם לא שפויות מה אתם יוצאות עליה זה קורה מלא פעמים מתסכול ומעייפות יתר של האמא לא רק של התינוק נכון זה לא בסדר והיית צריכה לנשום קצת אבל עצם זה שאת מרגישה אשמה ויודעת שזה לא בסדר ולא תקין אומר שאת שפויה ושזה קרה רק מתסכול וכך תדעי לפעם הבאה כדי לא לעשות את זה🥰

נשמה שאת נשמע שאת מותשת. אל תתביישי לבקש עזרה. מאימא, אחות, עזרה בתשלום… כל דבר שיקל עלייך. אם את מרגישה צורך לפרוק, אל תתביישי לפנות לגורם מקצועי ולקבל עזרה. שולחת לך חיבוק!

אנונימית את אנושית. לאט לאט צריך המון סבלנות נחת רוח זה לא פשוט בכלל!! שולחת לך חיבוק🥰🫶🏼

וואי איזה הגזמה , שימו לב שהיא לא הרביצה לו מכות רצח , אתן קצת מתבלבלות, היא בטעות נתנה לו קצת יותר חזק, והיא מתחרטת עד עמקי נשמתה , האימהות יכולה לפעמים להוציא ממנו את כל העצבים שבגוף,

קרה לי בילד הראשון. קרה. זה מצפון של שנים למרות ששום מכה לא הייתה שם אבל האשמה על הטיפול בחוסר סבלנות נשאר. בפעם הראשונה שזה קרה פשוט החלטתי שכשזה קורה אני עוצרתתתתת. מניחה את הילד, הולכת לשתות מים קרים, לנשום 10 שניות ולחזור חדשה. לפעמים זה אומר לוותר כרגע על להרדים. שום דבר לא שווה לדפוק את היחסים עם הילד, כי הם זוכרים הכל וזה מעצב את האישיות שלהם

https://youtu.be/f6QFfmwFT3k

קחי, עזר לי ממש עם הקטן שלי והצטערתי שלא הכרתי את זה עם הגדול 😂 שמה ומוסיפה תנועה או מגע בקצב אחיד, השילוב של הסאונד וקצב אחיד יוצר משהו שמשרה עליהם ביטחון ורוגע והם מצליחים להרפות את עצמם ולהכנס לשינה מתוקה… מומלץ אם את מזהה שהוא קצת עצבני/כאוב/עייפות יתר קודם לקלח תוך שמירה על קול נמוך ואווירה עם אנרגיות רגועות (עמעום אורות ודיבור חלש וכו׳) ואחרי המקלחת אם הוא אוהב ומאפשר אז לעשות עיסויים עם מגע עמוק עם הקרם גוף זה גם עוזר קצת להתכנסות עצמיות ולהרפות,ברור לכולנו שזה לא על דרך קבע שלך והזדעזעתי מעצמך שהגעת ככה לקצה ותאמת שזה קורה לכל האימהות, להיות אמא ולהיות מאתיים אחוז בשביל כולם 24/7 ואפס אחוז בשביל עצמך מביא לכדי שחיקה ולכן צריך מדי פעם לצאת לשעה איוורר כי זה לנפש שלך ,תמיד תזכרי שאמא טובה היא אמא שטוב לה, אם הגעת למצב הזה סימן שהיית צריכה בעצמך את השעה מקלחת או קפה עם חברה,בין בחוץ ובין בבית. לגביי השופטות, בחיאת, אתן אימהות כבר? לא ,פשוט לא הבנתי 🥴 אף אמא לא רוצה להגיע לקצה מה לעשות שזה קורה והנה את מוצאת את עצמך צועקת והנה את מוצאת את עצמך אומרת ״תבכה לא אכפת לי״ ועוד דברים שאחרי זה מצלקים לנו את הנפש אבל מה נעשה שזה קורה?!?!? פיף. ולכל האימהות ולעצמי גם אני רוצה לאחר תמיד בהצלחה ובעיקר ברגעים שזה נהיה קצת יותר מאתגר, חשוב שנזכור שהם גדלים כלכך מהר וכל זה,זה לא לתמיד…

תודה רבה לכולן אתן מהממות