היי, אני כותבת פה כי אולי אקבל תובנות כיצד להתמודד עם דבר שמעיק לי וקשה לי להתעלם ממנו מעצם היותי אדם ששם לב להכל וגם ליופי. הבת שלי בגיל גן לקחה מבעלי את השפתיים הדקות שלו..מאוד דקות..בנוסף יש לה אף רחב. הבנים שלי שקטנים ממנה יפים ממנה. דווקא הם לקחו את השפתיים מהצד שלי וגם האפים שלהם יותר יפים. מבאס אותי שדווקא הבת לקחה שפתיים דקות. כשהיא רוצה שאשים לה אודם זה פשוט משימה קשה כי השפתיים שלה כל כך דקות שבקושי יש על מה לשים. זה ממש בולט ומפריע לי..לצערי מעכשיו אני כבר חושבת על ניתוחים פלסטיים בשבילה. (יש לציין שאצלנו לא עברו ניתוחים ואני לא בעד בכלל אבל פה זה ממש לא יפה..שפתיים כאלו דקות לבת ועוד בשילוב אף רחב אז בכלל).לא רוצה שזה יהווה לה "נקודות שחורות" בהכרות עם בחור בעתיד או חס וחלילה יהיה לה קשיים בזוגיות..יופי זה דבר חשוב אין מה לעשות. אני חושבת רחוק מדי אני יודעת. איך לקבל אותה איך שהיא? אני אדם שיש לו חוש ליופי ואני לא מאלה שעיוורים וחושבים שהילדים שלהם הכי יפים בעולם. כי אני כן רואה את הדברים כפי שהם באמת). אני מעוניינת לקבל תובנות כיצד להתמודד לקבל אותה איך שהיא ושההתמודדות הזאת תהיה קלה לי. ולהסתכל על הדברים בצורה אחרת..למרות שיהיה לי כנראה קשה מאוד.. תודה רבה

לדעתי יופי זה לא הכל בחיים. יכולה להגיד לך שיש לי שפתיים יחסית דקות, כל כך דקות שהשפתון שלי יכול להחזיק שנתיים 😅. ואני עפה על עצמי ועל השפתיים. אני לא חושבת שאני מלכת היופי אבל גם בעלי עף עליי... הכל זה דבר יחסי... אם את תתני לה את הביטחון שהכל בסדר, אז הכל באמת בסדר. הדור הזה מחשיב רק את החיצוניות ככל שהוא יותר בולט ויותר יפה ויותר אין חושבים שזה יותר טוב ומאבדים את הפנימיות בסוף....

תסתכלי על זה שיש לך ילדה בריאה וזה מה שחשוב

אני@ יש לה אופי לא משהו. אופי זה מולד ואישיות נרכשת (תלוי סביבה וכו) מאז שהיתה תינוקת היתה לא קלה.. היא ילדה קשה, קשוחה, זעפנית, ביישנית ולא זורמת. מאוד לא קל לי איתה. לפעמים אני ממש מרגישה רגשות קשים כלפיה.

אנונימית כולנו רוצים שהילדים שלנו יהיו מושלמים, יפים, חכמים, בולטים מקובלים כדי שהחיים יבואו להם יותר בקלות. אבל זה לא ככה, אנחנו שואפים לתיקונים דרך הילדים שלנו אבל זו אחריות שלנו לשחרר אותם מזה. העולם עוד יסתכל עליה בעין ביקורתית מציעה לך ללמד אותה ואותך איך לחבק, לחמול ולראות את האור שבה. היא עוד קטנה תנסי לעוף עליה כדי שהיא תוכל לעוף על עצמה

דווקא הקושי לא רק אצלי אך מכיוון שאני אמא שלה זה יותר מבאס בשבילי. למשל חמותי ואחות של בעלי כל הזמן אמרו לי מילים שליליות עליה מאז שנולדה. חמותי היתה אומרת עליה מאז שהיתה תינוקת שהיא קלפטע ובכיינית. גיסתי בת מעל 20 שדומה לחמותי גם היום רואה אותה ויש לה מבט שנאה בעיניים. פעם אחת שכשהיתה תינוקת ובכתה אצלה היא אמרה לי "היא לא נורמלית". ולפני שנה אמרה לי שבגלל איך שהיא היא אוהבת אותה ככה והדגימה לי עם כפות הידיים צמודות זו לזו ואם לא היתה איך שהיא היתה אולי אוהבת אותה ככה ואז הדגימה עם הידיים והרחיקה אותן (כאילו גדול). אז אצל המשפחה של בעלי זה מאוד נוכח הקצת שנאה כלפיה. היא לא מוצאת חן בעיניהם. אצל המשפחה שלי לא..ידוע שהיא קשה אך אין שנאה כלפיה. והיה לי מאוד קשה כשיום אחד עשיתי שיחזור לעצמי בראש של כל ההערות העוקצניות עליה. בכיתי הרבה והרגשתי אמא רעה כי אף פעם בעלי לא העיר לאמא שלו, לאחותו על ההערות המרושעות שלהן. ופתאום הגעתי להבנה שככה זה מאז שהיא נולדה. מילה אחת טובה לא אמרו עליה. לבת של היה קשה להתארח שבתות ולכן היתה מתנהגת עוד יותר בקשיחות ומשתבללת. שאר הסביבה פשוט רואים ילדה ביישנית שלא משתפת פעולה. יכולים לשאול אותה איך קוראים לך וכו והיא פשוט תחייך חיוך ביישני ולא תענה.

ואי נשמע שיש לכם יותר מידי ציפיות מילדה כזאת קטנה !!!! בשבילי הילדים שלי מלכי היופי בגלל שהם הילדים שלי ובגלל האהבה שלי כלפיהם

ברגע שאתה תקבלי את עצמך כמו שאת תהיי מסוגלת לקבל אחרים כמו שהם

אם יש משפט שהוא לא קלישאתי ואם תתעמקי בו תביני כמה זה נכון זה כשאת מסתכלת על אנשים,גם הקרובים אלייך ואת רואה בהם דברים שמציקים לך וקשה לקבל, בדכ זה יושב על משהו אצלך שקשה לך לקבל על עצמך, לא בהכרח אותו הדבר אחד לאחד אכל יושב על נקודה,ברגע שתהיי שלמה ותפתרי את הדבר הזה עם עצמך זה לא יפריע לך אצלהם

אנונימית נשמע ממש מבאס, אבל זה מעגל שמזין את עצמו ככל שהסביבה תתיחס אליה באופן שלילי היא תתיחס לעצמה ולאחרים ככה. הייתי שולחת את בעלך לדבר עם המשפחה, האמת כואב על הילדה. לא כולם נולדים הכי רגועים ונעימים ולכולם מגיעה אהבה מהמשפחה הקרובה