פריקת הורמונים של אחרי לידה יום שלישי בבית סהכ אחרי אשפוז מאוד קשה שלא ישנתי בו בכלל (אפס הפרדה+הנקה מלאה) בנוסף לדאגות על התינוק (צהבת שעלתה). מהרגע שהגעתי הביתה אני לא נחה. אני עושה כביסות, תולה, מקפלת, יש לי גם גדול בבית מנסה לתת לו תשומת לב. ישנה פעם-פעמיים ביום פעם אחת במהלך היום פעם אחת בלילה רק כשאני מותשת כי לא נרדמת מהמחשבות. יש לי כאבים וזרמים בכל הגוף, כאבי רגליים נוראיים (כנראה תופעת לוואי של האפידורל), כאבי תפרים, התכווצויות, כל זה ואני באמת מנסה לשמור על חיוך ולא לצייץ! ועכשיו הורדתי כביסה של מגבות ועוד כביסה של הבייבי, את המגבות קיפלתי ישר ואת הכביסה של התינוק השארתי בצד יצאתי החוצה לשתות קפה. בזמן הזה כל פעם שאני נכנסת לשנייה הביתה בעלי מרשה לעצמו לשבת בנוח בספה לצייר ציורים עם הגדול ולהזכיר לי כל רגע שצריך לקפל את הכביסה. ככה כמה פעמים עד שבפעם החמישית כבר נשברתי ו התעצבנתי. והוא בתגובה הכי אדיש בעולם אומר לי ״אבל את יכולה לא להתעצבן?״ כל ההורמונים עלו לי נכנסתי להתקף בכי. ועכשיו אני מרגישה בכיינית וחרא עם עצמי כי מה אני בוכה מזה בכלל כמו ילדה קטנה? בנוסף אני כועסת על בעלי על האפס הבנה שלו, אתמול הערתי אותו משינה באמצע ההנקה שיחליף לילד חיתול קקי שאעשה פיפי כי עוד שנייה השתנתי על עצמי, הילד היה אחרי צד אחד והתכוונתי לחזור מהפיפי ולתת לו עוד צד חזרתי לגלות שהוא בכלל לא החליף לו וסתם החזיק אותו כל הזמן שהייתי בשירותים. והסיבה שהוא עייף והערתי אותו מאמצע שינה והוא לא שם לב, עכשיו לא כעסתי על זה הכי הבנתי אבל באיזה עולם אני מבינה אותו שהוא בכיף ישן 6-7 שעות שינה בלילה רצופות בחדר חשוך עם מזגן בעוד שאני ישנה בסלון בינתיים כי התינוקי ישן באמבטיה מחכים שהעריסה תגיע כאבי גב וגם השינה שלי זה משהו כמו שעה וחצי גג שעתיים בלילה???? מעצבן!!! מקומם!!! למה למה אני לא לסבית!!! זהו פרקתי.

תעירי את בעלך ודחוף אבל את ממש לא צריכה לתזז ככה בבית אלה להפך שהוא יקפל כביסות, ישטוף כלים וכו חוצפן לא היה עובר אצלי בגרון לשניה את הרגע ילדת!! אם יש אפשרות שמישהו מהמשפחה יבוא לתת יד גם מעולה, כל עזרה מבורכת.

את לא יכולה לטפל בכל מטלות הבית לבד שיעזרו לך

את לוקחת על עצמך יותר מידי!!!! אין ספק שלבעלך העצלן זה נוח ומתאים, אבל תתחילי להזיז אותו ותתחילי לנוח אחרת את תקרסי! מה נסגר איתך? את חייבת לטפל בעצמך, שבעלך ישמור ואת תשני, תשימו את העגלה בחדר שינה ותישני במיטה שלך כמו בנאדם, שהוא יעשה כביסות, אם הוא לא יודע לקפל, שיעשה הכל חוץ מהקיפול, את באמת חייבת לדאוג לעצמך.

בנות קודם כל תודה על ההבנה שלכן בגלל זה רציתי לכתוב כאן, רק אמהות יבינו את הקושי! בעלי מצטייר רע מהסיטואציה אבל באמת שהוא עושה השתדלות, דיברנו עכשיו על זה שיכול לעשות יותר ובמקום להעיר לי יכול להציע לעזור. שיתפתי אותו קצת בכל מה שאני מרגישה ובכאבים וממש פרקתי ונדמה לי שהוא קצת יותר הבין. לפעמים הייתי רוצה שהוא פשוט יבין בלי יותר מדי שיח אבל לצערי זה לא המקרה, אני מאמינה שככה רוב הגברים צריך להסביר הכל בבדידים אבל בסדר אני בחרתי בסוף😅 לגבי השינה בסלון אין ממש מקום לשים את העגלה בחדר המקום היחיד שיש יוצא שזה ממש מתחת למזגן ואני מעדיפה שלא ולכן אני בסלון, העריסה תגיע ממש בעוד מספר ימים ואעבור לחדר. גם לגבי מה שאני לוקחת על עצמי בעלי נגיד מאוד עוזר עם הגדול ואני יודעת שאם אבקש הוא כן יעשה אבל קצת קשה לי כי הוא גם עוד מעט יצטרך לחזור לעבוד ואני מנסה להתמודד. אולי אתן צודקות שאני לוקחת קצת יותר מדי אדבר עם אמא שלי אולי היא תוכל לסייע מהצד קצת כמה שניתן. (הגדול שלי לא במסגרת לא ציינתי) בכל אופן תודה שקראתן ועל ההבנה זה כל מה שהייתי צריכה בגדול בתקופה האובר רגישה הזו 🥹

אני בשבועיים הראשונים לא עשיתי כלום בגדול גם הכביסה שעשיתי הצטברה בערמות והיינו לוקחים משם למי יש זמן וכוח לקפל אחרי לידה חח בקיצור את לוקחת הרבה על עצמך