אין לי כוחות. אין לי כח לקום בבוקר, אין לי כוח לעמוד. הכל כואב לי ומדמם. אני לא קמה לתינוקת. אני עייפה ומרגישה שנהרסו לי החיים. אני לא מנקה ולא מסדרת. לא עושה כביסה ולא מבשלת. ימים שלמים במיטה. לא מצליחה לאכול ואין לי כח להתקלח או לצחצח או להסתרק. האחות בטיפת חלב קבעה לי תור למרכז בריאות הנפש לפגישה שם אחרי החג מה שגורם לי להרגיש לי עוד יותר פגומה. אני מנסה לדבר עם בעלי, להסביר לו אותי. הוא לא מבין ורק מאיים שאם זה ימשיך ככה הוא קם והולך. ואמא שלו רק אומרת כל הזמן שהיא ילדה 5 ילדים ותפקדה כמו אם השנה. בא לי להעלם מפה ושהיא תחליף אותי.

יואיי כמה עצוב לי לשמוע זה נקרא דיכאון.לידה. חייבת לטפל בעצמך כי את אמא לבוא שצריכה כוחות ולהיות מאושרת בשביל התינוק שלה וגם בשביל בעלה והכי חשוב בשביל עצמך .

מאחלת לך בריאות איתנה. והכל מסתדר מתי ילדת?

נשמע מבאס שאין לך את התמיכה שאת צריכה מהקרובים לך..מתיי ילדת? שתדעי שהמון נשים מוצאות את עצמן במצב הזה ןאני פה להגיד שאת לא פגומה את אנושית! לא כולן מתחברות על הההתחלה לא כולן מתאהבות כמו שהסביבה מצפה מהן וזה בסדר נכנס לך לחיים בנאדם קטן שאת זה העולם שלו ותלוי בך..כל הכבוד לך על האחריות שלך לטפל בעצמך זה עובר אני מבטיחה לך.

נשמע שבעלך זקוק לייעוץ יותר ממך, הוא חייב להבין שדיכאון/דכדוך אחרי לידה זו תופעה נפוצה ונגרמת בין היתר בגלל חוסר איזון הורמונלי ושזו לא בחירה שלך!! את לא פגומה את בסדר גמור עברת משהו לא פשוט. חיבוק❤️

אם השנה יכולה לעזור לך במטלות הבית? אל תקשי על עצמך תעשי רק מה שחייב וזה לדאוג לעצמך ולתינוקת לשתות לאכול כל השאר שטויות אף אחד לא מת מקצת ריח בבית השחי יום יום יהיה יותר קל לכולם זה חדש ואחר את חזקה ובאמת תשתפי כמה שיותר במה שאת מרגישה ואל תתביישי לבקש עזרה מכל מי שסביבך וכל זמן שהתינוקת ישנה תנוחי את הבאת חיים לעולם הזה! הגוף עבר טראומה וחייב מנוחה

עוד משהו - טייק אווי מאמי

שבועיים