האיייי קארמה!!!!! חמתי המתוקה שעשתה לי את המוות מאזז הלידה(ברמה שכל יום אני בוכה לפחות שעתיים וכבר בטיפת חלב המליצו לי ללכת לטפל בעצמי כי זה ברמה של דיכאון) עוד לא היינו אצלה שבת/חג מאז הלידה והיינו צריכים ללכת היום בקיצור אני כל השבוע בוכה שאיך אלך לשם ושרע לי ממש רק על המחשבה על זה אבל אין לי ברירה בגלל בעלי.. בקיצור הגברת מתקשרת היום בבוקר ויש לה קורונה!! אדון בעלי עוד רב איתי ורצה ללכת בכל זאת אמרתי לו שלא יקרהההה שניקח תינוק בן 3 שבועות לבית עם קורונה אחרי הרבה דין ודבריםם (שהוא היה חי בסרט שנעשה בבית לבד כי טען שהוא היה אצל ההורים שלי עד עכשיו ונמאס לו) הולכים להורים שלי! יש בורא לעולם באמת! מעניש את הרשעים

סורי אבל הוא ממש חי בסרט על העניין שללכת לאמא שלו שכולם חולים קורונה עם תינוק

למה אבל לא לעשות לבד בבית? ללכת לאמא שלו עם קורונה ותינוק באמת חי בסרט אבל למה הוא חייב להגיע להורים שלך?

לא הבנתי למה פוסט כזה בקבוצת הריון ולידה??

התקופה אחרי לידה היא תקופה מאוד קשה לזוגיות אבל יותר מכך קשה לגוף שלנו גם במובן הפיזי וגם הנפשי. אולי אני טועה, אבל נשמע שהפוסט הזה נכתב עם המון רגשות שנובעים מהורמונים (שזה סופר לגיטימי 3 שבועות אחרי לידה). אז העצה שלי אלייך היא לעשות מה שאני עשיתי - תשחררי. לא להתקשר לא לחשוב על אף אחד רק את התינוקי שלך (בשעה טובה❤️) ובעלך. זהו! לא צריך ללכת לשום חג תשבו בבית את לפני שנייה ילדת. באמת, אל תתעסקו בזה.