אני ממש צריכה להוציא.. אני אמא ל2. אחד בן 3 וחצי והשניה בת שנה. באמת ילדים טהורים ומתוקים! באמת. אני פשוט בדיכאון. יום יומי. לא באלי לחיות ואני חיה בשביל הילדים. לא מאמינה שאני אומרת את זה. אני מגדלת את הילדה בבית כי הגדול עבר טראומה במעון. אז אני לא סומכת על אף מטפלת שתיגע לי בילדה. הם האור של החיים שלי. בעלי ואני במשבר כרגע. אף פעם התקשורת לא הייתה הצד החזק שלנו. אנחנו רבים מלא, אנחנו חיים בטוב מבחינה כלכלית וכשאני חבד עם הילדים בבית כי יש חופש כרגע אז אני מתחננת שיצא מהעבודה ויעזור לי אבל הוא אומר שיש לחץ בעבודה ויצא ב14:00 בסופו של דבר מגיע בערב. אני יודעת שזה מכוונה טובה כי הוא מפרנס וברוץ ה' יש פרנסה וככה אנחנו חיים טוב אבל אני מרגישה מספר 2 בהכל. מרגישה שלא אוהב אותי יותר, שלא נמשך אליי, הביטחון שלי ברצפה (יש לי התפרצות אקנה בגלל שאני עדיין מניקה אז בכלל אני מתביישת בעצמי) אני כל היום מוציאה עליו עצבים ובוכה לו והוא אף פעם לא יודע להגיב, לא יודע לתמוך(כשדיברתי איתו על זה הוא אמר שלא מוצא מילים) הוא אומר שמצטער על המצב ושיעשה העל שזה ישנתה ובפועל? מחשבות אובדניות כל היום רצות לי בראש, אני לבד עם הילדים ומסכנים כמה שאני סתם כועסת עליהם וצועקת עליהם ובוכה מולם. איזה אמא אני? אני לא ראויה לתואר אמא. חא מגיע לי ילדים טובים ומתוקים כאלו!! אני שונאת את עצמי על כל שניה שגרמתי להם להיבהל ממני ולפחד ולבכות באלי פשוט להיעלם! מה שעוד יותר הורג אותי זה שגם אחרי כל זה הם אוהבים אותי ורוצים אותי וקוראים לי אמא לא מדיע לי הטוב הזה. אני רעה כל כך. אני רוצה לטפל בעצמי וחייבת טיפול אבל אני בהמתנה לעוס"ית. אין לי עזרה. וטיפות זוגי- מחפשים כרגע מישהו/מישהי דתיים כי זה משנה לנו . יש לנו מיליון בעיות ואני טובעת בכל החרא. לא מצליחה להרים ראש. מחכה כל יום שיגצר עוד מהבוקר. אני לא רוצה שהילדים שלי יגדלו ככה. לא רוצה שהם יסבלו ממני. אני בטוחה שכבר הרגתי להם את הנפש ושיצטרכו טיפולים פסיכולוגיים בעתיד. הבן שלי התחיל להגיד לנו מילים אלימות וזה נטו מה שהוא שומע בבית כשאני כועסת אין לי שום כוונה למילים האלו אבל לצערי הוא שומע וככה מדבר... הוא כועס המון ואני מחכה גם לטיפולים בשבילו(התפתחות הילד גם כן...) זהו..פרקתי.. בבקשה אין לכם מה לשפוט אני עושה את זה מצויין כלפי עצמי.

יש לי כמה שאלות ברשותך וגם המלצה. אם אין לכם בעיה כלכלית למה לא לקדם את הדברים באופן פרטי? ללכת לפסיכולוג, עובד סוציאלי קליני או לחלופין פסיכיאטר לא דרך קופת החולים. מה מונע ממך לקבל ציפרלקס או טיפול תרופתי אחר לדיכאון? למה את לא לוקחת עזרה בתשלום, לא בהכרח מעון אבל מישהי לשעתיים ביום כמה פעמים בשבוע? וההמלצה שלי היא להצטרף לקבוצת הפייסבוק - את בסדר. תמיכה לנשים אחרי לידה.

את צריכה טיפול פסיכולוגי והילד שלך יצטרך גם כמו כולם בערך☺️