וואי אמאלה אני רותחת מזעם אני רועדת כולי מכעס!!!!! בעלי החתיכת חרא הזה בא לי לדפוק לו טלוויזיה על הראש. הוא אכל קורנפלקס ואת הקופסת קרטון שם לילד ( בן שנה ורבע ) על הראש ונתן לו לרוץ והילד כמובן התלהב ורץ ממש מהר ולא ראה לאן הוא רץ ועוד שניה היה פה אסון ותפסתי אותו לפני שקרה משהו והתעצבנתי למה הוא עשה את זה אז הוא התחיל להתעצבן עליי חזרה שאני הורסת כיף ומה אכפת לי, אמרתי לו זה מסוכן יכול לקרות אסון הילד לא רואה לאן הוא רץ ולא חסר פה פינות מסוכנות והבעל פשוט מתעצבן עליי שאני מגזימה ולא יקרה כלום וכבר התעצבנתי מהזלזול שלו וצרחתי עליו את שיא הצרחות שלי! זה לא פעם ראשונה שהוא מסכן את הילד אני כבר לא יכולה להיות כל פעם על סף התקף לב

צודקת

חוסר אחריות

ברור את צודקת

לפעמים הם בלתי נסבלים

צודקת לגמרי, אולי הוא צריך לשמוע את זה מגורם חיצוני? ספרי להורים שלו נראה מה יגידו על זה

ברור שאני יספר להורים שלו. מחר זה הדבר הראשון שאני יגיד

ועל זה נאמר " כשאין שכל אין דאגות " . 😡👎

תגידי לבעלך שים קרטון על הרטש ותרוץ בוא נראה אותך גיבור

אל תספרי להורים שלו… וגם אל תצרחי עליו תבקשי לדבר איתו ולהסביר לו שאין בעיה שיעשו כיף אבל שישים לב לכיף שנם עושים ושיזהר יותר

מציעה לך לערב צד שלישי יותר בכיוון של יועץ זוגי או מישהו שאתם מכירים שהוא ניטרלי, רק אל תערבי הורים , ומסכימה איתך ממש חוסר אחריות

עירבתי כבר את ההורים שלו. הוא ממש מזלזל במה שאני אומרת ולא מוכן להבין שהוא מסכן את הילד. הוא גם ממש נגד טיפול זוגי ( תמיד היה ) אז לא הייתה לי בריאה לערב את ההורים שלו.

צודקת. והבאסה שהילדים גדלים ורק מחכים לעשות את השטויות עם האבות ומסתכלים על האמהות כמשהו שהורס שמחות

בעל זה עוד ילד

חמי נתן לו בראש ובעלי נכנס חזרה הביתה בבושת פנים לא התנצל ולא כלום. אני עדיין עם דפיקות לב חזקות וכאב גרון מהצרחה עליו. חמי בא במיוחד להעמיד אותו במקום מזל שהוא גר ממש קרוב אלינו. אם בעלי מזלזל ושם פס על מה שאני אומרת אז ברור שאני יערב את ההורים שלו

מרגיש לי שאת לא מספרת את כל הסיפור

ההתנהלות הזויה... כאילו אתם שניכם ילדים בגן וההורים שלו זה הגננת. אז הוא התנהג לא בסדר צעקת עליו הוא אמר לך לא רוצה והלכת להלשין.... אם אין לך תקשורת עם בעלך זה לא תקין ואם הדרך היא להלשין לאבא ואמא זה בטוח לא יפתור את הבעיה

סיפרתי הכל יכולה לספר עוד שבחיים לא צרחתי ככה כששמעתי אותו מוציא מהפה אץ המילים המזלזלות ״ מה נתפסת עליי לא יקרה כלום אנחנו כולה משחקים ״ אני רוצה לראות מישהי שתצליח להתאפק לא לצעוק.

ולי אין מי לערב ואין מי להתייעץ, הכי קרובים אליי והכי יכולים לעזור זה ההורים שלו שתמיד רוצים רק לעזור, לי אין משפחה בכלל חוץ מאחות גדולה שרחוקה ממני ואם בעלי כבר תקופה ארוכה לא מודע למה מסוכן ומה לא מסוכן ולא מוכן גם לשמוע ממני או לכבד את מה שיוצא לי מהפה אז לדעתי זה חובה לערב את ההורים שלו כי אחרת מהר מאוד הוא ימצא את עצמו גרוש.

שיעשה חורים בקרטון שהילד יוכל לראות

לפעמים הם חסרי טאקט אבל לא הייתי מערבת

גם לדעתי לערב את ההורים זה לא פתרון. לא שלך לא שלו ולא אף אחד מהמשפחה תלכו לטיפול זוגי ןתעבדו על התקשורת שלכם אם הוא לא מוכן ללכת תלכי את ותקבלי כלים איך להתמודד איתו ולהיות אסרטיבית וגם איך לגרום לו ללכת לטיפול ככה אי אפשר להמשיך

האמת שאני מרגישה ממש חרא עם כל המצב שנהיה. מאז שהוא עירב פעם ראשונה את אבא שלו אז פתאום זה סבבה. המטפל הזוגי אמר שבהחלט צריך לעשות שיחה מקיפה ורצינית אנחנו וההורים שלו ולפתוח הכל הכל הכל אבל זה נראה שכל פעם צד אחר מתחמק מזה ולפני חודשיים בעלי גם החליט שהמטפל לא טוב ולא משתף פעולה עם אף אחד.

ובעיקר איתי לא משתף פעולה עם כלום. לא משנה מה אני יגיד הוא תמיד יענה נגד ואנטי, כאילו להוציא אותי מכשפה או לשלול אותי יותר חשוב מהבטיחות של הילד וזה כל כך מחרפן אותי. כשאני טעיתי אני ידעתי להודות בכל פעם בטעויות ולהתנצל אבל הוא עם אגו כל כך גבוה שלא מסוגל לקבל שום דעה שונה משלו ולעולם לא מוכן להודות שגם הוא מסוגל לטעות.

אני הפסקתי גם ללכת למטפל כי אני לא מסוגלת להתמודד איתו לבד עם 0 שיתוף פעולה, אז אני שותקת ומעבירה כל דבר שהוא עושה עד שזה נוגע לבטיחות של הילד שלי והזלזול בבטחון שלו ואז אני מאבדת את זה לגמרי!!! כמו הפעם ההיא שהוא הביא לילד כשהיה בן חצי שנה ורק התחיל לאכול מוצקים אז הוא התלהב מהעגבניות שרי שהיו ממש מתוקות והביא לילד כמה עגבניות שלמות וראיתי את זה ומיד קפצתי כמו משוגעת וחטפתי לו את זה מהפה וכעסתי על בעלי שמה פתאום אתה מביא לילד שרי שלם??? אז הוא התעצבן עליי וצעק ״ מה את קופצת כמו משוגעת הילד עוד יקבל טראומה ממך פסיכית ״ אז איבדתי את זה וצרחתי עליו והוא צרי עליי בחזרה שאני צריכה טיפול נפשי אם אני חושבת שעגבניות שרי זה מסוכן.

פה זה הפעם הראשונה שאני עירבתי הורים שבעלי צעק עליהם ועליי שכולם מטומטמים ושאני שקרנית ושלא הביא עגבניות לילד

תפציצי אותו בקישורים לכתבות. למשל בסיפור על העגבניות - לשלוח קישורים מבטרם ומחקרים והנחיות ורופאים ומה שאת רוצה. לצרוח כל פעם לא עוזר וזה מפחיד את הילד, גם זה עושה נזק לילד

יש מצבים שצריך לערב מישהו סמכותי שבעלך יקשיב לו באותה שניה ולא לחכות בשלוות נפש ו״לדבר ברוגע״ כי מדובר פה בסכנה ממשית של התינוק!! עשית נכון ואני שמחה לשמוע שחמך יודע להעמיד אותו במקום ומקווה מאוד שבעלך ילמד מזה ולא ימשיך עם התנהגות דומה!🙏🏼

עדיין לא היית צריכה לצרוח עליו, מה את בהמה?

חחחח זה מטומטם אבל מצחיק

כולה שיחק איתו מיסכן הבעל

איזה חמור... באמת המשפט של אין שכל אין דאגות כתבו עליו

זה ממש לא כולה הבן אדם לא מבין שעגבניות שרי שלמות יכולות לגרום לחנק, שקרטון על הראש מסוכן כי הילד לא רואה לאן רץ והולך הבן אדם צריך לקבל צרחות וללא ספק הייתי מערבת מחבת בכל הסיפור אותי יחזיר לו את הברגים

אבל אם הוא שיחק איתו בטח הוא ראה לאן הוא הולך ומה הוא עושה אפילו היא אמרה שהילד צחק🤷‍♀️

הילד בטוח יצחק כי הוא רץ מוציא אנרגיה אבל ברגע אחד שהוא לא רואה הוא נתקע באיזו פינה של שידה או באחת המגירות במטבח צריך לדעת מה עושים ומה לא כדי לא להגיע מראש למיון בגלל שטויות שה"בעל" החליט לעשות על הילד

ברור שהילד צחק כי שניה לפני זה הבעל שם את הקרטון על הראש של עצמו והצחיק אותו ויש לי ילד מאוד חייכן וצחקן ואז שם על הראש שלו ובא לרוץ אחריו כאילו לתפוס אותו ובתכלס אני תפסתי אותו בשניה שקלטתי שיש על הראש של הילד קרטון והוא לא רואה לאן הוא רץ

אסתר תפסיקי להיות צדיקה סליחה אבל לא בא לי לצאת עליך עוד צאי מהפשוט הזה אז מסוכנת באותה מידה אם את חושבת שלשים קרטון על ראש של ילד זה בסדר… תכף תגידי לי שגם לשים שקית זה סבבה

מצב מסובך אבל לדעתי לא מערבים הורים בבעיות

חחחחח מה קשור צדיקה זאת דעתי😀

לך ולבעלך יש שיחות עומק? אתם עושים הליכות לפעמים? או מספרים אחד לשני איך עבר היום? אם לא, תזמי יציאה רק את ובעלך, ברגע ששתיכם רציניים (והוא שבע, כן? חחח) ותגידי לו שיש לך משהו בלב שממש כואב לך ואת לא רוצה לספר... תסקרני אותו עד שהוא יבטיח לך דברים בעד שתספרי לו... תחשבי על ניסוח שהוא יוכל לקבל- את יודעת הכי טוב את הצורת דיבור אליו.. בהצלחה!

שיעשה לו חורים בקרטון שהילד יוכל לראות!!!! וזהו את חייבת לשנות גישה. מאמי שלי אני אוהבת אותך בבקשה תשים לב לשלום של הילד שלנו.. את רואה אותו עושה שטות,' מאמי תעצור שניה תסתכל מה יכול לקרות...' את רואה אותו נותן לו שרי שלם, תקחי תחתכי לשניים. תפתרי את הבעיה, תהרגי את זה כשזה קטן, תלמדי אותו להבין דברים, לדעת להסתכל על החיים בדרך אחרת. להקשיב לך הוא יקשיב רק אם תפסיקי לתקוף אותו, רק אם הוא יבין שאת בצד לו. לך יש כלים, הבנה, בינה, אבל לו אין, ואיתו התחתנת והוא האבא, אז תעשי מהלימון לימונדה, תלמדי אותו אחריות -כן את לא רוצה להיות מורה של אף אחד, אבל את רוצה שיהיה לכם טוב, ושהילד לא ישמע את ההורים שלו צורחים סביבו - כי תאמיני או לא זה ממש מערער אותו, ועלול להזיק לו בעתיד.. תחזיקי חזק ותיהי הקפטן של הספינה שלכם, באהבה הכלה גם תקיפות לגביי דברים שחשובים לך, אך תזכרי שדברי חוכמה בנחת נשמעים. ולא הוא לא ילמד על הפעם הראשונה (כמו שילד קטן לא לומד מיד) אז תתמידי. ותצליחו

לא מסכימה איתך עדני. כשהוא מסכן ככה את הילד הוא צריך להבין את חומרת המעשה, ואם הוא לא מבין אז כן מגיע לו שאני יתקוף אותו. כאילו מה את מצפה שאני אדלג לי בכיף לקחת את השרי מהפה של הילד ? בחייאת אני רוצה לראות אישה אחת שמצליחה להשאר רגועה בזמן שהילד שלה מרחק של מאית שניה מטרגדיה

כשהבעל לקח את הילד באוטו לנסיעה של כ1.5 קמ ( לא ב כיסא בטיחות אלא יושב עליו ) ממש לא איבדתי

לא איבדתי את הטמפר שלי והערתי בעדינות ( בעצת ועזרת המטפל ) שזה מסוכן ושיחכה קצת שיגדל לשטויות מהסוג הזה. והבעל ? לא קיבל ויצא עליי שאני מגזימה ופרנואידית.

וואלה הייתי מוציאה לבעלך את הראש מהחלון בכביש סואן מראה לו רמת סכנה

אני לא אמרתי לדלג בעדינות, אמרתי להבהיר לו את חומרת המעשה אבל בדרך שירצה להקשיב. ממש כמו ילד קטן, אם תצעקי עליו הוא לא יבין שום דבר ואם תשבי ותסבירי לו אז הוא לאט לאט יבין. נשמע שהוא גם נהנה ללחוץ לך על נקודות שהוא יודע שיעוררו אותך וככה הוא יזכה לתשומת הלב שלך. אז מראש תקבעי לעצמכם זמן לשיחה, זמן ליציאה, תקדישי זמן לזוגיות שלכם, כדי שיהיה לכם מקום בריא בזוגיות הזו. את באמת רוצה להמשיך ככה? תנסי להפוך את הקערה על פיה, למשל סיטואציות כמו הרכב - מכעיסה ברמות על! תכעסי באותו הרגע את בת אדם, אבל תנסי לשמור על בסיס יציב - לאחר מכן תגשי אליו - 'מאמי אני מבינה שרצית לעשות טוב, אבל ממש חשוב לי הביטחון של הבן שלנו, כדי שנשאר משפחה שלמה יחד, מה דעתך? אולי ננסה אחרת? זה ממש ממש חשוב לי' תאמיני לי שהוא לא ישים עלייך קצוץ אלא יהנה מתשומת הלב שלך והשיח וככה תבנו את התקשורת שלכם. - כי ללכת להורים זה לא פיתרון, ומטפל זוגי זה עוזר רק אם שניכם באמת רוצים ומאמינים אחד בשניה. תעשי סוויץ' במוח ותגיעי ללב שלו.

וכל הזמן לטפטף לו מאמי זה ממש ממש חשוב לי - למשל לוקח את הילד לטיול, 'מאמי אתה זוכר? לא לתת לו דברים שלמים, לא להסיע אותו עלייך בשום פנים ואופן וכו'.' כן זה נשמע דבילי שאת צריכה לנהוג ככה, אבל בסוף בחרת לחיות איתו להיות איתו, אז תהיו יחד בכיף. בלי כל הטינה והשנאה הזו... והוא בוודאי לא ישתנה בגישה הזו, ההפך הוא אומר מפורשות אני אמשיך להטריל אותך ואומר שאת הבעייתית. אלו לא חיים. תנשמי עמוק ותגרמי לו לרצות אותך. יש לנו היכולת לגרום להם להקשיב ולעשות הכל בשבילנו.

וכל מה שאני אומרת זה בערבון מוגבל כי אני לא מכירה את קו האישיות שלו ואם יש באמת עם מה לעבוד. אבל למה לא לנסות גישה אחרת? אני אומרת נטו בשבילכם ובשביל שיהיה לכם טוב. כל הכעס הזה ממש לא דרך לחיות. זה אשכרה גיהנום

בני כמה אתם דהןא מתנהג ככה תשבו לדבר על בטיחות מבלי לערב הורים אתם לא בגנון עם כל הכבוד תראי לו סרטוני בטיחות של בטרם

אנחנו בני 30. כן ממש גנון! אני בחיים לא הייתי צעקנית או אגרסיבית והוא מצליח לגרום לי להתנהג ככה כי בחיים לא חשבתי שאהיה בסיטואציה כזאת שאני צריכה להילחם על הבטחון של הילד מול האבא !

חחחחחחח אני מתארת את הסיטואציה תחשבי שכמה שהילד שלך תינוק וקטן ככה זה אבא שלו גם אם את אומרת שהסברת לו 50 פעם זה לפעמיים לא מספיק כנראה יש צורך בלשנות את גישת ההסבר מולו אבל צרחות ליד ילד קטן כמו שאת מתארת- מצלק את הנפש של הילד

אנונימית יקרה את לא מקבלת פה את מי שאומרת לך שאת טועה על כל דבר את עונה את צריכה טיפול לעצמך ולדעת איך לגשת לבעלך אספר לך שגם בעלי עושה שטויות עם הילד שלדעתי מסוכנות, מאמינה שעוד בעלים פה. בחיים לא צעקתי עליו אני זורקת עובדות על בטיחות ומספרת סיפורים תוך כדי שיחות רציניות ורגועות ומסבירה לבעלי שעכשיו אני סומכת עליו שהוא שומר עליו אבל אם הוא יילמד אותו לטפס הוא יטפס שהוא לא יהיה וזה מסוכן לאט לאט הוא מפנים אתם חייבים ללמוד לתקשר ואת יכולה להתחיל בעצמך, לבד אם הוא רוצה להחליך מטפל - מותר. בחירה שלך לקבל או לא אבל כמו שאמרו פה גם צעקות לא טוב לילד. בהצלחה