חייבת לפרוק 😭😭 נכנסת מחר לשבוע 38 היריון שני בבית יש לי ילדה בת שנתיים וארבע כמעט נכנסה לגן חדש, הסתגלות קשוחה ומעבר דירה לפני חודשיים וכל כך הרבה שינויים ותכף מצטרף תינוק חדש.. אני יודעת שיש את הסטיגמה גיל שנתיים הנורא אבל מתי זה עובר? מתי מגיע הרוגע של הגיל הזה? למה עוד לצפות בגיל הזה? כאילו כל יום יש עוד משבר וזה נמשך מיום ליום.. הכל היא רוצה לבד.. בלי עזרה.. מכל ״לא״ הכי קטן כאילו חרב העולם.. כועסת רוב הזמן.. מלחמות להיכנס ולצאת מהמקלחת.. מאבק יום יומי לצחצח שיניים וללכת לישון.. לא בא לה כלום (ככה היא אומרת) בעלי מנסה להרגיע אותי כשאני בוכה אחרי כל דבר כזה, וקשה לי 😢 ואני שואלת אולי זה ככה בגלל שאני הורמונלית? אולי אני מפספסת משהו? איך יהיה עם שניים?

גם אני עם בן שנתיים ו 4 בדיוק מה שאת מתארת טרם חלף😅

אני אוהבת לכנות את זה ״גיל שנתיים הנפלא״, האסרטיביות של הבת שלך אולי מתסכלת ומתישה אותך (לגיטימי לגמרי!) אבל תחשבי איזה יופי שהיא גדלה להגיד מה היא רוצה, שהיא יודעת להלחם על מקומה ומחוברת לצרכים שלה. זה עדיף המיליון על אופי מרצה ומכונס. זה שלב קשה מנשוא להורים, להכיל ולהיות בסבלנות אכל בעייני שווה את זה. זה זמן טוב גם ללמד אמפתיה ולהגיד לה שזה קשה לך שהיא עושה x, אפשר לתת לה בחירה בין שני דברים וכך שתיכן בשליטה. נגיד: במקום אסור לקפוץ על הספה, את יכולה או לקפוץ עם יד של אמא או לקפוף על הרצפה עם אגל אחת. בנוסף מעבר דירה, הריון וגן חדש אלו שלושה גורמים עיקריים לרגרסיה לילדים, אם קשה לך אז קשה לה פי כמה. בסוף הדבר שעוזר הכי הרבה זה חיבוק גדול וזמן איכותי יחד. ובסוף למרות שזה יכול להרגיש סיוט הקשר בינכן יתחזק ואפילו יהיו רגעים של הנאה גדולה