תנחמו אותי שכל האבות אותו הדבר אני אחרי לידה במצב כלכלי לא משהו ובן זוגי בחובות השכרנו דירה עם אבא שלי הוא משלם שכירות ואנחנו את כל השאר גם כי הוא חולה וצריך שיהיו איתו הוא מכחיש שהוא צריך עזרה ורק יורד עליי כל הזמן שאני לוקחת ממנו כספים ( בחיים לא ביקשתי כסף תמיד הביא לבד אחרי מליון פעמים שסירבתי אפילו משאיר בחדר שלי או במטבח כי אני לא מסכימה ובסוף מזכיר שהוא נותן לי כספים) לקחתי הלוואה מאחותי הוא אמר לה שתוריד מהכסף שהיא שומרת לו ושאני לא אצטרך להחזיר לה בבית לא חסר כלום תמיד יש הכל מארחים כמעט כל שבת את אחים שלי על חשבוננו בן זוגי בהלוואות של 6500₪ מחזיר לבנק כל חודש ואני לא עובדת אין לנו עודף כסף ובכל זאת חיים בתשלומים בתקווה שיסתדר אבא שלי היום ממש כעס עליי איך לקחתי בן אדם עם חובות כאלה שרק עוד כמה שנים יסיים את החובות שלו ( לפני זה היינו גרים אצל אבא שלו והבן זוג שלי לא הסתדר איתו אבל בכל זאת יכולנו להישאר) ואבא שלי ממש נזף בי שאני צריכה שהוא יגור אצלנו בלי שהוא ישלם כלום איפה הכבוד להורים ??? אמרתי לו שהיינו גרים אצל אבא שלו ובגלל מצבו הבריאותי עזבנו ובאנולגור איתו אנחנו 4 חודשים איתו כבר היה מאושפז בערך 4-5 פעמים באמצע הלילה מעיר ומבקש אמבולנס שהיה חי לבד הייתי תמיד דואגת ונוסעת לבדוק באמצע הלילה גם הוא כל כך פוגע בי במילים שלו אני רוצה לעזוב אבל חוששת שיחזור למצב שלו שהיה כל שבוע מתאשפז ( הוא מכור לחומרים נרקוטיים) באים אליו כל מיני טיפוסים גונבים לו עושים מה שבא להם אבל אני שמה את עצמי מולו ואני אומרת האם הנפש שלי יכולה לעמוד בהשפלות ובזלזול שלו כלפיי? הבריאות שלי מול הבריאות שלו

עדיף שתזכירו דירה לבד שווה כל הון שבעולם בפרט אם יש לכם ילד/ים