אני מנסה להבין משהו,אני רואה שהרבה בנות מסביבי שעברו הפלה ובעל זאת ממשיכות לחיות ולחייך ,אני מרגישה שאני במקום כל כך נמוך ושכל כך קשה לי לקום מהמצב בו אני נמצאת ..אני במצב ששום דבר לא מעניין אותי וכל מה שאני רוצה זה הריון תקין…איך יוצאים מהמצב המדכא הזה?לא מסוגלת לחייך לאף אחד,נעשיתי כבדה מאוד ועייפה מאוד..הלב מדמם בוכה כמעט כל יום ועברו כבר מס׳ חודשים ..

היי אהובה, קודם כל שולחת לך חיבוק חם ... הייתי במקום שלך לפני כמה חודשים, זה כאב שלא ניתן להסביר במילים ולא משנה כמה ינסו לנחם אותך הזמן הוא היחיד שמרפא זה בסדר להתאבל ולכאוב, עברת משהו לא פשוט עם כמה שקשה תנסי להעסיק את עצמך ולעשות דברים שאת אוהבת. חשוב שתדעי שאת חזקה והכל מאת ה'. מה ששלך שלך ויגיע בסופו של דבר. אין מה לעשות, כולנו עוברים דברים קשים בחיים אבל מה שיפה שזה בונה ומחשל אותנו. תחשבי חיובי, את תדעי זמנים טובים יותר. אם קשה לך סימן שאת בעלייה 🥰 אני פה בשבילך אם תרצי לדבר שוב, חיבוק גדול!!!

היי יקרה, מבינה מאוד לליבך.. אני אחרי ההפלה חיכיתי והמתנתי שנה שלמה... ואז הקב"ה שלח לי מתנה כפולה, תאומות זהות, באותו זמן של ההפלה לא הצלחתי לראות את כל הפאזל, ראיתי רק את החלק החסר, ממליצה לך להיות בעשייה, ולהודות על הקיים, יש הרבה דברים שאנחנו לא מבינות ותודה לאל שהם קורים ככה.

אמא מצפה צימררת אותי וואי

נורית ומתי נקלטת שוב ?

היי אנונימית, אספר לך את החוויה שלי. אני נכנסתי ספונטני יחסית מהר (4 חודשים) אחרי שהתחתנתי והתחלתי לנסות והריון שרד לצערי עד שבוע 7+4, כאשר ההריון היה אופייני לשבוע 5. הייתי לפני טיסה לחול התחילו לי דימומים הלכתי למוקד ואמרו לי שיש שק ריק, ללא קוטב עוברי ולצערי טסתי לשבוע עם שק הריון ללא עובר בתקווה שמשהו ישתנה… בשבוע הזה התאבלתי על האובדן והבנתי שכנראה ההריון הזה לא היה תקין. במקום להנות ולנפוש הלב שלי מבפנים היה עצוב ובוכה… חזרנו לארץ ולקחתי ציטוטק. היו לי שאריות כמעט 3 חודשים לקח עד שהרחם שלי התנקה לגמרי. אחרי זה הבנתי שכדי לקבל תמיכה מהסביבה אצטרך לספר מה עברתי ל2-3 חברות ואני יכולה לומר לך שזאת הייתה טעות. מי שלא עברה את זה לא תבין לעולם… אחת מהן הייתה בהריון בעצמה בשבוע מתקדם ופשוט אמרה לי ״הכל טוב זה לא היה עובר אפילו לא היה לך דופק״.. וכל מיני משפטים שנועדו לנחם אבל רק הפכו את הלב שלי לשחור מבפנים.. בסוף מי שעודד אותי הכי היה בעלי והקשר שלנו התחזק מאוד. זה הדבר היחיד הטוב שיצא מכל הסיפור. הייתי ממליצה לך על שיחות / אימוני יוגה. אם את לא מכירה אז בקושי זזים זה ספורט לעצלניות אבל מה שכן עושים שם זה נושמים המון!!! וזה מאוד מחזק את הגוף והנפש, טיול לחו״ל אם באפשרותך הכלכלית תיסעי תטיילי תקני לך איזה משהו יפה ותחזרי לתהליך כשגוף והנפש מוכנים להמשיך הלאה. בלי קשר, את חייבת להבין שאחד מכל ארבעה הריונות נגמרים בצורה כזאת, זאת לא אשמתך בכלל וזה יותר נפוץ ממה שאת חושבת… פשוט לא מדברים על זה. כאן בשבילך לכל שאלה או לדבר! ❤️❤️❤️❤️❤️

ואוו ירדן,חיזקת אותי..את האמת רק שאני מדברת עם בעלי על זה אני נרגעת ומתחזקת איתו ביחד. את נקלטת אחרי ההפלה ??ואם כן כמה זמן אחרי?

וואי קשוח כל כך בתור אחד שעברה הפלה אחת אחרי השניה.. לא פשוט בכלל זה מפיל וגורם המון פעמים לדיכאון ממש.. מעבר לזה זה כבר מחרפן את הגוף וההורמונים משתוללים.. תנסי לקחת את החופש שמגיע לך מהעבודה ולעשות דברים שאת אוהבתיכולה להגיד לך שאני כלפי חוץ חייכתי אבל הלב שלי דימם בלי סוף אפילו לקום מהמיטה לשתות לא היה לי כוח.. והפחד להכנס להריון שוב לא פשוט.. מה שכן תדעי לך שזה קורה לרוב הנשים מכירה נשים מועטות שלא עברו הפלות זה לא מדובר מידי ולכן את מרגישה ככל הניראה לבד.. אבל תשתפי את הקרובים אליך שאת סומכת עליהם ושיביאו שעוברת עליך תקופה לא פשוטה תנסי לצאת עם חברות ולהעסיק את עצמך בדברים שעושים לך טוב. זה מרפא לאט לאט

אנונימית.-כמה זמן אחרי ההפלה נקלטת ?

נקלטתי חודש וחצי אחר כך אבל יודעת שזה מאוד אינדיבידואלי 🙌

גם עשיתי בדיקות דם לביוץ וכו

לי יש שחלות פוליציסטיות לא נקלטתי בסביבות שנה ואז התחלתי טיפולים ונכנסתי בהפרייה ראשונה ברוך השם תכף בשבוע 10 🙏🏼❤️ אני לא דוגמא אם אין לך בעיה כלשהי מאמינה שיהיה לך הרבה קודם וטבעי

הי אהובה עברתי הפלה האמת בשבוע מאוד מוקדם אבל זה עדיין היה ממש קשה ומדכא באמת בכיתי כמה ימים אני ובעלי אבל הבנו שכנראה זה לא היה שלנו , לא נבהלנו מזה להיפך נתתי חודש לגוף להתרפא חיכיתי למחזור שיגיע שוב הרופאה אמרה לא להיכנס להריון לתת חודש החלמה לגוף לאחר מכן קיבלתי מחזור ופשוט זרמתי ונקלטתי באותו חודש תאמיני שפשוט זה לא היה צריל לקרות וההגיון הבא יבוא בעזרת השם בזמנו