שבועיים אחרי לידה, אנחנו טובעים בבית. אני ובעלי מרגישים שזו החוויה הכי קשה בחיינו, מבחינת שעות שינה, טרפת של בקבוקים, תינוק עם גזים. שלא נותן מנוחה לנו ולעצמו.. מתי זה טיפה מתאזן? השוק הראשוני הזה? מתי שעות הערות של הקטן הופכות להיות גם לקצת תקשורת וכיף? מתי קולות ההתאמצות שלו להוציא גזים בלילה קצת ירגעו? (התחלנו לפני יומיים עם סימיקול) בעלי אמור לחזור לעבודה ברביעי ואני מתה מפחד להישאר עם התינוק לבד יום שלם! כי בנתיים בעלי ממש מציל אותי ועוזר ואני עוד בכלל כאובה מהתפרים של הלידה.. הצילו😔

זו תקופה קשה. תהיו חזקים , בסביבות גיל 4 חודשים מרגישים שיפור 🙏

שום תרופה לא תעזור , רק עיסויים ובערך גיל חודשיים וחצי

יש מישהו מהמשפחה שיכול להגיע לתת יד? לעזור בבית / להחזיק את התינוק ? החודשיים הראשונים זכורים לי באמת קשים, לא הייתה לי הרבה עזרה אבל מה שהיה לקחתי בשתי ידיים לא להתבייש לבקש! לקראת 3 חודשים הרגשתי קצת הקלה

חג משמעית להביא מישהי שתתקתק לך את הבית ותיתן לך לנוח איזה כמה שעות ותהיה עם הילד אמא, אחות, דודה, בת דודה, חברות, סטודנטית/נערה בתיכון בתשלום העיקר לא להישאר בחוויה הקשה הזאת לבד. אפילו רק שיאפסו לכם את כל הבית ויתנו לך קצת לנוח יום אחד אני בטוחה שכבר תרגישי שיפור. ואז שתצטרכי עוד פעם תביאי שוב

ממליצה לך לנסות להפסיק עם הסימיקול, הבן שלי היה צורח מכאבי גזים כשהייתי נותנת לו וכשהפסקתי הוא היה הרבה יותר רגוע(כמובן שעדיין כאב אבל הרבה פחות) נתתי ליקצ׳יק(לגזים) וסליפציק לרוגע וקצת מנוחה זה מחומרים טבעיים ❤️