אני חודשיים אחרי לידה ואוף בעלי הוא האבא והבעל הכי מושלם שיש , אנחנו תמיד היינו ביחד בהכל באש ובמים תמיד צחוקים כייף גרנו ביחד לבד והיה לנו פשוט מושלם ביחד בתקופת ההריון התעלפתי מבעלי כל יום מחדש פשוט התאהבתי בו עוד ועוד וכל המשפחה עפה עליו ברמות !!! מאז שילדתי וחזרנו מהבית חולים עברנו לגור אצל אמא שלי ואני מרגישה מאז שהגוף שלי בוער מעצבים כל יום מחדש אנחנו רבים הרבה כל הזמן כיבדתי אותו מול המשפחה שלי ומצאתי את עצמי מעירה לו המון צועקת עליו רבה איתו מקללת אותו דברים שלא הייתי עושה ליד המשפחה שלי ובמיוחד לא ליד אמא שלי ואני כלכך מצטערת על זה שנכנסתי לזה , הוא מושלם בקטע אחר אין בעל כזה בעולם אני נשבעת לכן הוא דואג לי גם כשאנחנו רבים מביא לי מים דואג לאוכל לקניות לשאול מה אני צריכה ואני פשוט כלבה שאני רבה איתו ומחפשת אותו כל הזמן ואין לי כוח לעצמי כבר!!!!! אני ערה ונמצאת עם הילד רוב הזמן והוא ילד שלא רוצה מוצץ ולא כלום ורוב היום רוצה ידיים ויחס אם לא הוא בוכה והוא בקושי ישן במהלך היום ואני האשמתי את בעלי בזה שאין לי כוחות ואני עייפה ואין לי עזרה ממנו ואמא שלי שמעה את כל זה וכל פעם חזרתי על זה ואמרתי את זה לאמא שלי ואני מרגישה זבל שבזבלים כי נראה לי שהיא חושבת שהוא מתנהג כמו שייח סעודי כי ככה כל הזמן אמרתי והרסתי את שמו הטוב והןא כזה בעל טוב ונאמן ואני שרופה עליו אבל אני לא מצליחה להגיד לו את זה כי אני כל היום בעצבים ומחפשת אותו על קטנות ועושה לו דווקא ליד אחיות שלי ואמא שלי ואחרכך מצטערת על זה ! אני מרגישה שהעצבים שלי יוצאים משליטה וזה והכל יוצא על בעלי וניהייתי כזאת מעצבנת ועצבנית ומגעילה ואני לא מצליחה לתקן את זה כאילו משהו השתנה לי בגוף ובנפש אחרי הלידה ! אין לי כוחות לעצמי כבר אני באמת כבר מותשת בא לי להחזיר את הזמן אחורה כי הם חושבים שהוא מפלצת והוא ממש לא הוא שלמות העולם באמת . אולי זה בגלל שאני רוצה ממנו יותר יחס , אולי זה בגלל שהגוף שלי השתנה והשמנתי , אולי זה באסה מהמעבר לאמא שלי אני לא יודעת כלכך הרבה דברים להיות עליהם בבאסה שזה כבר לא הגיוני , די אלוהים תן לי כוחות נפשיים.

פשוט לתקן🤷🏻‍♀️

פשוט לעוף מהבית של ההורים.. מסתדרים לבד ומתרגלים להכל

ללהתאפק קצת יותר... ותראי לו את הפוסט וכך הוא לא יכעס עליך גם...

דבר ראשון תדברי איתו על התחושות שלך שיבין שזה כעל הניראה ממניע הורמונאלי… שימי לב אם את מניקה זה יכול לקרות מהנקה. תדברי איתו וכמובן תראי את המקום והרצון שלך לתקן! תבקשי סליחה על התקופה הזאת אני בטוחה שיבין.. ותכבדו כל זה ביחד… ברגע שיראה שאת עובדת על עצמך הוא פשוט יסלח לך ויהיה איתך בזה אין דרך אחרת! בנוסף לעוף ומהרררר מהבית של ההורים.

מהר לבית שלכם בבית של אמא לפעמים זה גורם לנו להרגיש שמגיע לנו הכל ואנחנו על גג העולם תחזרי הביתה היית שם מספיק לכי תטפלי במערכת יחסים שלך לפני שגם הוא יתחיל לתפוס סיבוב תראי איזה מלך הוא איך הוא מכיל אותך כל כל יפה הרבה זמן

מסכן אני מרחמת עליו. תטפלי בעצמך הוא לא אשם בזה שאת מתנהגת ככה. ותצאי מהבית של אמא שלך אם את מרגישה שמול אחיות שלך ואמא שלך את לא שולטת בעצמך מקללת אותו ומשפילה אותו. אם הוא כל כך חשוב לך צאי מהבית ותבני אתו חיים טובים יותר לפני שהוא יחליט בעצמו לעזוב הכל כי יש גבול כמה בן אדם יכול לספוג.

תראי לו את מה שכתבת כאן בטוחה שהוא יבין הורמונים וזה..

אם המשפחה שלך עוזרת לך עם התינוק אז למה את מתוסכלת שאת עושה הכל לבד? אם הם לא עוזרים מה את עושה שם תחזרי לבית שלך