אני מרגישה רע עם עצמי ובוכה מלא עכשיו.. אני נמצאת בקבוע 7, מאז שהתחילו לי הסימפטומים הקשים של ההריון (חולשה,עייפות, סחרחורות, דופק לב מהיר, קושי בלעמוד) אני רק מתלוננת.. זה כבר קלושה שבועות ככה ועכשיו שהתלוננתי שוב לבעלי שקשה לי הוא אמר יש לך עוד משהו שקשה לך? מרגישה ממש כפויית טובה כלפי ה׳ הוא נתן לי מתנה ואני מתלוננת, מרגישה רע כלפיי בעלי.. איזה מן חיים אלו לחיות עם אישה שמתלוננת כל 2 דקות? מה הוא אמור לענות לי? מרגישה רע עם הכל.. במקום להיות לוחמת ופייטרית אני רק בצד החלש והמתלונן.. זאת היתה פריקה 😣

סליחה על השגיאות כתיב כתבתי מהר מבלי להסתכל

אמאלה אני בול באותה תחושה כמוך

מרגישה גם שתמיד אני משבשת תתוכניות אם קבענו לצאת לאנשהו או לנסוע לאנשהו איכשהו זה תמיד נופל על זה שאני לא מרגישה טוב ורוצה להשאר לנוח

היי אהובה זה בסדר להרגיש ככה בהתחלה אני הייתי בדיוק כמוך והרגשתי ממש ככה וגם בעלי הגיב בצורה הזו מה שיש לי לומר זה שקודם כל תרגישי טוב תנסי להנות מהמתנה שקיבלת תאכלי טוב תשני טוב ותעשי מה שאת אומרת כדי לצאת מהבאסה בעזרת השם כשתעברי כת השליש הראשון מבטיחה שתרגישי יותר טוב

גם אני בדיוק באותה תחושה תכננו היום לצאת לערב כיף ואחרי זה לסליחות אני גמורה במיטה ואין לי כח

גברים לעולם לא יבינו אישה להרגיש חלשה עם בחילות זה הדבר הכי קשה בעולם אני מדברת מנסיון עד חודש 9 כולל הייתי עם כל התסמינים כולל הקאות בחדר לידה מותר להתלונן מותר להגיד שקשה הכל בסדר לגדל חיים בבטן זה לא פשוט😅 שיהיה בידים מלאות והריון קליל 🩷

הכל טוב מותר לך וזה הכי טבעי להרגיש ככה אני גם בהתחלה ואין לי חשק לכלום בעזרת ה יעבור השליש הראשון ויהיה יותר קל בידיים מלאות ולידה קלה אמן

בול כמוך כל כך חיכיתי להיות בהריון ו שנקלטתי אחרי שלושה שבועות הרגשתי רע ועד היום עייפות בחילות הקאות בקושי עושה משהו בבית בעבודה בכלל בקושי זזה זה קשה אבל תמיד משתדלת להגיד תודה כמה זה לא מובן בכלל