צריכה לפרוק… בעלי הוא פשוט בן אדם כזה שלא אכפת לו מכלום, ורק עכשיו כשיש לנו תינוקת אני מבינה עד כמה זה מפריע לי… אין לו דעה בקשר לשום דבר שקשור לגידול של הילדה המון דברים שאני מנסה לדבר איתו ולהתייעץ איתו זה תשובות גנריות כאלה כמו ״אתה רוצה שנעביר אותה לחדר משלה?״ והוא עונה ״כן אפשר״.. וזה התשובות לגבי כל דבר! ובכללי אני מרגישה שהוא ממש נשען עליי בקטע שתמיד אני דואגת להכל אנחנו עוד 10 ימים צריכים לעבור דירה והוא כאילו לא ידבר על זה מילה אחת.. לא מדבר על מה לקנות, על זה שצריך להתחיל לארוז.. הוא כאילו יודע שאיכשהו אני אדאג לזה וזה נמאס לי בא לי לפעמים גם לדעת שיש לי על מי לסמוך תמיד אני צריכה ליזום תמיד אני צריכה להניע את העניינים להגדיל ראש פתאום אני חושבת על זה שאיזה מן איש משפחה הוא? עכשיו הבת שלנו עוד תינוקת אבל בהמשך זה יהיו דברים שקשורים לחינוך שלה לדוגמה קיצור אני ממש כבר תקופה ארוכה רבה איתו המון וקשה לי לשים את האצבע על מה בדיוק הקצר בינינו ולאט לאט אני מתחילה להבין, לא יודעת גם אם יש עם מי לדבר בקטע הזה🤷🏻‍♀️ מבואסת ממש..

מבינה לליבך בדיוק אותו סרט פעם במאתים שנה מרים קצת את הקול על הילדים וגם זה רק שהוא אחת למליון בבית רוב הזמן בעבודה מגיע בערב הילדים אחרי שיעורים מקלחות א. ערב לפעמים לבד ולפעמים יחד אותו עולה לישון שיתפוצץ הבית בבוקר צריכה לארגן 5 לגנים וביתי ספר ו 2 בבית איתי

אמרת לו שהוא עציץ?

גם בעלי כזה עפיפון בלי חוט בכל הקשור לבית בעבודה?! מ 5 בבוקר שיא החרוץ עד צאת הנשמה. ומה הקטע שהוא גם נהנה מזה המעפן אין לתאר

אין ברירה,פשוט "תפילי" עליו דברים שיתמודד. נגיד אמרת שאתם עוברים דירה אז תבקשי ממנו לברר על מובילים-כמה לוקחים,מתי פנויים וכו'.... זרקי אותו למים מה שנקרא. יכול להיות שאינלו ביטחון כ"כ אז זה משליך עלזה שגם אינלו דעות משלו. בסוף יום תשאלי אותו נו מצאת מוביל?ותפתחי איתו את השיחה לאט לאט... מי הוא מצא,כמה לוקח,כמה ימים ייקח לו וכו'... תשאלי אותו שאלות פתוחות,לא שאלות של כן/לא כדי שבכח הוא יפתח איתך שיחה חח

נשמע שהוא סומך עלייך אובר

לפעמים זה קורה לאנשים שהתרגלו שהסביבה לא מכבדת את הדעה שלהם. נגיד הורים ביקורתיים וכדומה.. אני מציעה לך להתחיל להעצים את הדברים שלו. לתת מקום למה שהוא אומר, להקשיב, להודות ולהביע לו על זה הערכה..

תתני חו משימות אחרת הןא לא יעשה ויש הרבה גברים ככה תגדירי לו מה לעשות - תזמין קרטונים דבק ופצפצים תסגור הובלה לתאריך כזה וכזה לשע כזן וכזו תסע לקחת מפתח מבעל הדירה(במדיה וזה שכירות) תמייי את הבגדים וכל הדברים האישיים שלך מה אתה צריך ומה לא תקח יום חופש התאריך כזה ואז. כי צריך ככה וככה

תמיין*

תקנה קרחונים למזון שלא יתקלקל אחרי שמנתקים את המקרר מהחשמל אין מה לעשות למדתי שאם לא יומים משימות דבריים לא ייעשו כי גברים עןשים ראש קטן וכל דבר שיעשה תגידי לו כל הכבוד איזה הקלה תסבירי חו שאת עם הקטנה והעזרה זהו מקלה עלייך ועוזרת חל מאןד

אחריות לא נותנים. אחריות זורקים. אם את שם כדי בסוף לעשות הוא בחיים לא יקח אחריות

יש מצב שאת לוקחת על עצמך יותר מדי ולא משאירה לו מקופ להתבטא לפעמים תשחררי מנושאים אפילו גדולים שכלום לא יהיה מוכן ואז הוא יבין דהוא יצטרך לקחת אחראיות לדוגמא אם את מסוגלת, לגבי האריזה של הדירה אל תעשי כלום תני לו ליזום גם אם יגיע הרגע וכלום לא יהיה ארוז אם ישאל- תגידי כן אפשר שיקח את עצמו בידיים גם אם זה יהיה יום לפני שיביא כמה בני דודים וחברים שירימו את הבית או אפילו חברת הובלה שתפרק הכל… רק שילמד שאם הוא לא עושה ויוזם לא יהיה מי שידאג לזה תזהרי לא לעשות לו חיים יותר קלים ממה שהוא כבר עושה לעצמו אני רואה את זה אצל ההורים שלי אמא שלי יותר מדי בלבוסטית שלא השאירה לאבא שלי שום מקום לעשות כלום והיום היא מתלוננת על זה כל הזמן…

מה שכן כשהוא כן עושה תתלהבי לו ותראי לו כמה את מבסוטה עליו מרוצה ונפעמת! גברים מתים על זה לאט לאט הוא יעשה הכל כדי להוציא ממך תגובה כזאת שוב, הוא ירצה לראות שאת מעריצה אותו

האמת גם בעלי ככה,סומך עליי יותר מדיי,ועפיפון אבל למדתי עם הזמן לתת לו משימות וגם נותן תחושת שייכות וגם ההרגשה שלי טובה יותר ומספקת.