מתייעצת איתכן- לידה ראשונה שלי בע"ה , והאפשרות שיש לי היא אצל חמתי שברוך ה אנחנו מסתדרות מעולה אבל בכל זאת קשה לי להיות במקום שהוא לא הבית שלי,השקט והנוחיות שלי.. ואני מאוד רוצה להישאר בבית(לצערי חמתי לא תוכל לישון פה בגלל חוסר במקום) והסביבה אומרים לי שאני אהיה חייבת עזרה עם התינוקי אחרי הלידה, ואני בראש שאסתדר מה דעתכווווו יש כאלו שחזרו לבית והסתדרו לבדן?

זה די קשה, אבל אפשרי מאד תלוי גם בבעלך לדוגמא אצלי הוא עבד בתקופה הזו ממש מצאת החמה עד צאת הנשמה ואם לא הייתי הולכת לאמא שלי הייתי קורסת. אבל אם הוא בבית, לפחות חצי יום ועוזר עם כביסות, בישולים, שטיפת כלים וכו אז זה אפשרי בהחלט, רק תקפידי לישון בכל דקה שהתינוקי מאפשר ואם תרגישי שקשה לך תלכי לבית החלמה או כן לחמתך לפחות ל3 ימים ותנוחי בכיף

אני הייתי אצל חמותי לאחר הלידה, ותכלס היה לי לא טוב. לא קבלתי דווקא עזרה מיוחדת.. זה היה ליתר בטחון אם קורה משהו, שאדע עם מי להתייעץ.. אבל עשה לי יותר רע מטוב. הייתי חייבת את הבית שלי, את המקום הנוח שלי.. כמובן הכל תלוי בתנאים שיש אצל חמותך, בקשר שלך איתה וכו.. לי התנאים לא התאימו. אני מקפידה מאוד על ניקיון, בפרט כשיש תינוק שהרגע נולד.. ואני לא בקשר הכי וואו עם חמותי.. כך ש.. אבל החלטה שלך. בסוף הורים לילד ראשון לומדים הכל מהר ממש.. הרבה יותר ממה שאפשר לחשוב. ב"ה הסתגלנו לשגרה די מהר, ואני חושבת שיכל להיות אפילו יותר מהר אם היינו בבית. שתהיה בחירה טובה, לך, לתינוק ולבעלך בע"ה לידה קלה בידיים מלאות בע"ה

חזרתי לבית כי אין סיכוי שאני אשן במקום אחר בטח לא אחרי לידה ובעלי חזר יישר לעבודה , הכל לומדים לאט לאט בהסתכלות לאחור זאת ההחלטה הכי טובה שעשיתי לעצמי , חברות שלי היו אצל האמא / חמה מלבד להתערב / להעיר / להתווכח לא יצא מזה טוב .

תלוי בקשר שלכם , כמה תרגישי בנוח. אחרי הלידה שלי היו לי המון אופציות , בת הזוג של חמי, חמותי, אמא שלי , סבתות ברוך השם משפחה תומכת. לפני שילדתי אמרתי לכולם שאני רוצה לקפוץ למים ולא לאלץ את עצמי להסתגל פעמיים. בדיעבד עשיתי טעות, הייתי כאובה מאוד , אחרי ניתוח לא היה אוכל בבית, הייתי בדיכאון עמוק ולא רציתי לטפל בילד. חמותי ואמא שלי היו באות במשמרות אליי הביתה והולכות לפני שאני הולכת לישון, הייתי קמה לילד בלילה בבכי והיסטריה רציתי למות מרוב שהדיכאון היה קשה ופחדתי שהן עזבו אותי איתו לבד😞 במשמרת של חמותי התחיל לי עצירות קשה וצרחתי בשירותים(יש רק חדר שירותים אחד) הסתגרתי שם שעות, לא התביישתי כי הקשר בינינו מאוד פתוח אבל זה משהו שצריך לקחת בחשבון. אחרי הברית לקחתי את הכל והלכתי לאמא שלי, זה הדבר הכי טוב שיכולתי לעשות לעצמי ולילד. נתתי לעצמי את הזמן להירפא נפשית ופיזית, לא הרגשתי בודדה לרגע, הרשתי לעצמי גם להתפרק ולישון לילה שלם מידי פעם. לאט לאט התחלתי להסתכל על הילד ואפילו לחייך אליו, ללטף , לדבר איתו. כשהרגשתי מוכנה חזרנו הביתה וכבר לא היה לי קשה. שורה תחתונה- אמא טובה זו אמא שטוב לה. תשאירי לעצמך אופציה פתוחה, תראי איך בע״ה הלידה תעבור, תקשיבי לעצמך ואל תהיי גיבורה ! תדאגי לנפש שלך קודם כל, תחשבי אם את מרגישה שהיא האדם הנכון לתמוך בך ולעזור לך ברגעים האלה. שהקב״ה יתן לך ולמשפחה שלךבריאות איתנה תלדי בקלות בידיים מלאות בעה 🙏🏻

אני תכננתי להיות אצל אמא שלי ובסוף אחרי כמה ימים בבית חולים רק רציתי הביתה, ולהיות לבד עם הבנזוג והילדה. וואלה הסתדרנו מעולה. אחותי באה לעזור עם המקלחת הראשונה אבל באמת שגם עם זה היינו מסתדרים לבד, סתם כולם הלחיצו ובסוף היה ממש רגוע ונעים בבית שלנו, בקצב שלנו, בלי אף אחד על הראש שלנו

זה תלוי בקשר בינכן, כמה היא באמת יכולה לעזור, כמה את אדם שנלחץ, האם את יודעת משהו על תינוקות (אני לא ידעתי והסתדרנו בבית), איך תעבור הלידה את תמיד יכולה לשנות מקום אחרי כמה ימים, תכנני להתחיל איפה שאת מרגישה שתהיי הכי רגועה

תלכי לבית שלך ושחמתך תבוא מידי יום לעזור לך - אין כמו בבית מניסיון ובאופן כללי אני אישית אחרי לידה הרבה לעמים לא היה לי כח לאנשים ורציתי את הלבד שלי יש ירידה חדה בהורמונים ולפעמים אין עצבים ליראות אף אחד

זה תלוי בקשר שלכן וגם תלוי אם היא תסתדר עם הילד, וגם מבחינת בעלך, אם הוא יעזור לך אחרי הלידה או לא עם התינוק. אני הייתי אצל אמא שלי שבוע ואחר כך אצל חמתי גם שבוע וממש נעזרתי בהן למרות שבעלי גם עזר לי המון עם הילד, אבל מבחינת מנוחה היינו יכולים לנוח קצת, לישון כמו שצריך, וחמתי ממש עזרה לנו אם זה להתעורר בלילות לילד ולהאכיל אותו ולהיות איתו