בנות אני מתחרפנת! יש לי תינוקת בת 9 חודשים שלאחרונה רוצה רק להיות על הידיים שלי,כשהיא משחקת במשחקים אני חייבת להיות "המפעילה" שלה,היא לא תשחק לבד לרגע עם הצעצועים או על שטיח פעילות אם אני לא חלק מזה. אפילו שאני נמצאת לידה ומשגיחה היא צורחת.אני חייבת לשחק יחד איתה או שהיא כל הזמן רוצה על הידיים. יש לכן רעיונות איך לגרום לה לרצות לשחק לבד עם הצעצועים או על משטח הפעילות? זה ממש קשה כל הזמן להרים אותה או להפעיל אותה.גם כשאני רוצה להכין לה אוכל או להכין לה רחצה,הכל מלווה בצרחות כי היא לא עליי. גם כשהיא רואה אותי ואני ממש לידה..

אצלי הוא כבר בן שנתיים וזה המצב

יכול להיות שהיא מפתחת חרדת נטישה זה קורה בגיל הזה זה עניין של זמן עד שזה יעבור , תנסי כן לעטוף אותה ולהסביר לה שאת לצידה וכו…

אני כל הזמן מדברת איתה ושומרת איתה על קשר עין, שרה לה ומחייכת אליה ואומרת לה "אימא פה", אבל היא בשלה: צורחת עד שאני מרימה אותה על הידיים. כבר למדתי לעשות דברים ביד אחת כשאני מחזיקה אותה ביד השניה.זה לא נוח והידיים כואבות וזה מתיש. בסוף היום אני מותשת גם מהצרחות וגם מזה שהיא כל הזמן עליי או שאני מפעילה אותה. אין דקה נתק... מקווה שזה באמת עובר,כי זה מצב קשוח. אני כ"כ אוהבת אותה ואני מרגישה אח"כ כ"כ רע ש"גרמתי" לה לבכות וממש אוכלת את עצמי על זה. אני משתדלת לתקתק את כל עבודות הבית כשהיא ישנה ואז היא מתעוררת ואני איתה ויוצא שאני לא נחה בכלל וממש גמורה.

'אני אוהבת את כולם'- וואו ואיך את מסתדרת עם המצב? הוא בגן? אצלי,עדיין לא הכנסתי לגן

הוא בגן מגיל 10 חודשים אז זה מה שבאמת מקל בחופש זה היה קשוח היינו צריכים להעסיק אותו כל הזמן אולי שולש דקות בלחץ הוא מתעסק עם עצמו....

עד שיגיע הילד הבא בעיתו זה יותר מקל שיש אחים

בעזרת ה'