איך אפשר פחות לקחת ללב? פשוט ככה... בכללי ללא קשר להריון אני תמיד שמה לב לדברים הקטנים, להתנהגות של אנשים..בעיקר כואב לי כזו של הקרובים- חמי שעושה טובה שמדבר איתי, תמיד שמתראים במפגש משפחתי בקושי אומר שלום (בכללי אדם עם אגו מאוד גבוה), אבא שלי לא מדבר איתי כבר חצי שנה, וזה לא שהיה ריב בינינו פשוט אדם מאוד הפכפך ולא משנה כמה הייתי עבורו במהלך החיים.. להריון לא אמר מזל טוב אפילו (הריון ראשון אחרי ivf). ואני יודעת שגם הוא מונע ממצבי רוח ומאגו ושזה לא משהו שאני עושה כי זה קורה גם עם השאר. וכן אלו הנפשות הפועלות (נתתי את שניהם כדוגמא כי הם הכי בולטים) ואני יודעת שחבל להתייחס ושחבל על ההרגשה שלי ואני מנסה שלא אבל עדיין נפגעת ולוקחת ללב... הלוואי שהייתי מצליחה לשפר את זה אצלי ומה שנקרא "לשים פס" ולחיות קצת יותר בשלווה :(

להמשיך לדבר לעצמך או לכתוב ככלי לעבודה עצמית, לשחרור. כמובן אפשר גם ללכת לטיפול פסיכולוגי שבעיניי תמיד תורם 💫

מבינה אותך ומה שהכיייי משגע - שבטח להם לא אכפת לא מעניין אותם בכלל מה 5ת חושבת כנראה אני כמוך אחותי ... פשוט תחשבי על הכלום שעובר להם בקאשואיזה מקום קטן את תופסת בחיים שלהם ותנתבי את האנרגיה שלך לאנשים אחרים אני רדפתי שנים אחרי כל מיני משפחה של בעלי כדי לרצות כדי שיאהבו אותי והיום? אחותי מדפדפת הלאה זאת לא מדברת איתי אז אני מדברת עם גיסה אחרת זה לא פונה אלי? שלום ולהתראות מסתכלת על הילקים שלי אל המשפחה שלי וכל השאר שיקפצו לי שלום שלום ולהתראות הם רואים שלא אכפת לך באמת הם ישתבללו חזרה ד''א לגבי אבא שלך .. יש מצב הוא נרקסיסט?

גם אני ככה זה אופי ולומדים לחיות עם זה אני פשוט מתרכזת בטוב שלי בחיים שלי נפגעת אבל נותנת לדברים לעבור וזהו מי שפוגע בי אין לו מקום בחיים שלי אני חותכת מאוד מהר ועל שטויות