מרגיש לי שהילדה שלי בטראומה, היתה ילדה איתה בגן שלא הכירה את הילדים אז הסכמתי למפגשים אחה"צ עם הבת שלי עד שגיליתי שהמשפחה לא לטעמי (מבחינת חינוך) בגן הגננת הכריחה את הבת שלי לשחק איתה למרות שהיא היתה מתנהגת אליה לא יפה ומרביצה, לצערי לקח יותר מידי זמן עד שהבנתי את המצב הילדה שלי התחילה כיתה א, לא פוגשת יותר את הילדה הזו ועדין מדברת עליה המון ועל כמה טוב שהיא לא איתה בבית ספר ומספרת מה היתה עושה לה איך עוזרים לה לעבור הלאה? יש לה כל כך הרבה דברים טובים, למה היא מתמקדת כל כך ברע?