אוף רע לי ועצוב לי מאתמול לא מפסיקה לבכות... ילדתי לפני שלושה שבועות ומאז שנולד הילד (ילד ראשון) אני ובעלי רבים בטירוף על כל דבר ואני כל ריב מסיימת בבכי כי אני רבישה והוא ממש צועק עליי ואני נשברת. אני מאוהבת בילד הזה בעל ליבי אבל מתגעגעת לתקופה של הלפני. ככ עצוב לי , אני מסתכלת הילד ולא מפסיקה לבכות שזה המצב ביני לבין בעלי. פשוט מיואשת

צריכה ללדת חודש הבא ומפחדת בדיוק מזה.. שאני ובעלי כבר לא נהיה אותו הדבר 🥺 השאלה על מה הריבים שלכם זה קשור לילד?

ההתחלה היא הכי קשה, הכל משתנה מקצה לקצה , אחריות אין סופית , פחדים ומצפון , ציפייה לעזרה ובעיקר אכזבה שאף אחד לא מבין אותך . לא סתם אומרים זוג שעובר את השנה הראשונה עם הילד הראשון יכול לשרוד את הכל , בהתחלה בעיקר יש את כל המחשבות של הגעגוע ללפני כי מבחינת טווח זמן את הכי קרובה לשם . זמן איכות , זה כל הקסם , גם שנראה שלא טוב ,ריבים, בכי ללכת פשוט לים רק שניכם ולשתות קולה אפילו . שיהיה בהצלחה שולחת לך חיבוק מרחוק , שתדעי שרובנו הגדול היינו במקום הזה , מכאן אפשר לעלות או לרסק 🤍

טיפול זוגי

זה לגמרי לגיטימי גם אני ובעלי היינו ככה אחרי לידה. לא לשכוח את עברת לידה יש הרבה הורמונים וגם בעלך מסתגל לכל הסיטואציה שניכם פתאום הפכתם להורים טריים. זה יתמתן בקרוב ויירגע הזמן עושה את שלו, תצלחו את המשבר הזה הוא חלק מהחיים! בינתיים תעשי דברים שיעשו לך טוב על הלב ולתת כל אחד את הספייס לשני