פריקה… מרגישה פשוט אפס אני פשוט אישה פח אשפה😭 כל דבר שאני מנסה לעשות לא הולך לי אני מגיעה למצב שכמעט כל לילה אני בוכה בשקט שהבן זוג שלי לא ישמע ורק מתפללת לאלוהים לא לקום בבוקר וכל בוקר מתבאסת מחדש שאני עדיין כאן.. אנחנו מנסים להביא ילד אבל איך אצליח לגדל ילד אם אני פשוט כזאת חרא של בן אדם וכל דבר אני הורסת אפילו את עצמי הרסתי 😭😭 אין לי כוחות נפשיים להתמודד עם עצמי אם זה בעבודה אם זה בבית ואם זה עם הבן זוג שלי שאני פשוט עושה לו חיים קשים באמת מסכן אני לא מבינה איך הוא נשאר איתי בכלל. אני כותבת את זה וכל הפנים שלי דמעות רק מלחשוב שמחר אני צריכה לקום בבוקר לעבודה להעמיד פנים שהכל בסדר איך אפשר פשוט איך אפשר לחיות ככה😭😭. בבקשה שאני לא היחידה שמרגישה ככה ושהכל יהיה בסדר בבקשה.. אני רוצה משפחה בחיים לא הייתה לי משפחה אמיתי באתי מבית מפורק בלי אוכל בלי אהבה אבל איך אוכל להחזיק משפחה אם אפילו את עצמי אני לא מסוגלת להחזיק ולהרים.

מה גורם לך לחשוב שאת "גרועה" כמו שאת מתארת ?

למה את חושבת שלא תצליחי להחזיק משפחה???? זה הכל בראש שלך!!

ממליצה לך לדבר עם בעל מקצוע שיעזור לך במצבך הנפשי, את עוברת משהו עם עצמך ואני בטוחה שמה שאת מתארת כאם מגיע ממקום עמוק ושזה לא נכון❤️ את יכולה להיות כל מה שרק תרצי ״ולתקן״ כל דבר שמפריע לך

הרבה פעמים כשאני נעלבת ופשוט מסתגרת לתוך עצמי לא רוצה לדבר עם אף אחד הרבה פעמים הבן זוג שלי מתעצבן עלי בגלל זה ואז אנחנו לא מדברים ואני פשוט הולכת לבכות כי אין לי משהו אחר אין לי אף אחד אחר חוץ ממנו בעולם הזה , אני בחיים לא מצליחה לעמוד על שלי אפילו בעבודה הפכו אותי לכולבו אני פשוט עושה הכל ומשאירים אותי תמיד יותר שעות או שאם אני לא מרגישה טוב בכל זאת אני באה כי אין לי עמוד שדרה פשוט וזה יוצר מתח ביני לבין הבן זוג שלי והוא כל הזמן אומר לי תגידי לו שאת לא יכולה תגידי לו ככה ואני פשוט לא מצליחה לעמוד על שלי כמו בן אדם נורמאלי מנצלים אותי הכל בעבודה אני חוזרת מתוסכלת הביתה ופשוט עם פרצוף תחת אני בוכה בעבודה בוכה בלילה אני כבר לא יכולה 😭 אני בן אדם קשוח יש לי אופי קשה וקשה לי ככה לא מצליחה לשנות את עצמי כמה שלא ניסיתי שזה עוד יותר קשה שאני פשוט ככה . אני רואה את האנשים האלה שסולחים אחרי שנייה שאומרים את הדעה שלהם ובאמת מקשיבים להם שעומדים על שלהם ואני אומרת לעצמי למה אני לא ככה למהה

Maya אני באמת מנסה לעבוד על עצמי עם ההתנהגות שלי על האופי שלי אבל לא מצליחה כל פעם מתוסכלת מחדש . הרבה פעמים יוצא לי לחשוב שאני יותר גרועה מגברים שמתעללים

אני גם מרגישה כמוך, בול אותו הדבר. הלוואי הייתי יודעת מי את והיתה לי יכולת לשלוח לך הודעה ולדבר, זה היה עוזר לשתינו לדעתי כי אני ממש מזדהה איתך אז לפחות אגיד שלא רק את מרגישה ככה, אם זה מנחם אותך...שולחת לך חיבוק בהסכמה❤ והלוואי והתחושות האלה יעלמו ויהיה טוב, טוב אמיתי ורק טוב❤

תודה רבה אנונימיתת❤️ שולחת לך חיבוק ענק בחזרה ומקווה שלשנינו יהיה הרבה יותר טוב ושרק נצליח לצמוח , למרות שזה מרגיש כמו בור ענק וצר שכל פעם שאני עולה ורואה את האור וחושבת שהינה הכל בסדר שוב בבום הכל חוזר..

לא קראתי את התגובות, אבל אני חושבת שאת צריכה להיות פתוחה בפניו לדבר איתו על כל זה, ולפנות לאיש מקצוע שיוכל לעזור לך לעשות קצת סדר, ואת תראי שהתקופה הקשה הזאת תעבור, כולנו עוברות תקופות קשות, אבל הן תמיד עוברות

אנונימית תראי אין בן אדם שהוא מושלם . נכון לכולנו יש מה לתקן .. וזה לא של ופשוט אבל לומדים . אין דבר כזה לא יכולה . אין בעייה את יכולה להסתגר עם עצמך לכמה דקות מותר לך , אבל לאחר הכמה דקות לבוא ולפרוק בצורה יפה . ולומר את שלך ולעמוד על שלך . לא לפחד ממה יחשבו ומה יגידו . כי נשמע שיש לך פחד ממה יחשבו עליך , מה יגידו עליך עם ותעמדי על שלך . ומה שקורה שאת שמה את עצמך במקום של לרצות אחרים , ולאכול את עצמך מבפניים. וזה פה הטעות שלך ... החיים שלך יכולים להיות הרבה יותר שלים והרבה יותר יפים עם תשחררי את עצמך מה לחשוב מה יגידו , או מה יחשבו עליך. תני לעצמך לומר מה שאת חושבת , מה שאת מרגישה , וכמובן לעמוד מאחורי המילים שלך . ולא לפחד מתגובה של אנשים .

גם שמתי לב ממה שכבת שיש לך פחד לבטא את עצמך מול הבן זווג שלך כי הוא הדבר היחידי שיש לך ומפחיד אותך שלא תגידי לו מה את מרגישה במה פגע בך על מנת שלא יעזוב אותך . ופה הטעות שלך . איפה את בכל הסיפור ? את גורמת לעצמך לפגע . להביא ילד לעולם זה בסדר גמור אבל מה זה שווה שמערכת היחסים לא יציבה ? כי את מפחדת לומר מה את מרגישה ? חשוב שלא תפחדתי לומר מה את חושבת ומרגישה . תאמיני לי שגבר שאוהב רותך באמת יהיה איתך גם עם תגידי לו מה פוגע בך בוא .. ומה עליו לשפר ולתקן בלי לפחד ולסגר ולנעל ולשמור לעצמך לכל החיים את הפגיעות . זה לא עובד ככה ... ולגבי העבודה שוב זה פחד שלך מה יחשבו עליך , מה יגידו שלא יזרקו אותך . אז תשחררי את עצמך . כי א' - יש זמן מוגבל שמותר לבוס לעסיק אותך ולא מעבר ב'- את חולה ומביאה אישור רופאה הבוס לא ראשי לדבר איתך מילה. ועם כן יש בת דין לעבודה על דברים כאלה . ואת יכולה לתבוע אותו דרכם . אז תאמיני לי שאין לך ממה לפחד ולחשוש כי לבוס יש מה לפחד ולחשוש ממך . ולא חסר מקומות עבודה נורמלים . את נשמעת לי בחורה חכמה מאוד ועובדת חרוצה שאין מקום שלא יקבל אותך בזרועות פתוחות בע"ה . אז על תפחדי מי כלום ותעמדי על שלך בלי לנעל ולסגר ולפגוע בנפש שלך , ילחשוב שאת הבעייה . כי את לא כל אדם יש לו רגשות ומותר לכולם לפגע אבל כן צריכים לומר מה פוגע וכן ללמד את עצמך לא לפחד מהתגובה של מה יחשבו עליך ושלא תשאקי לבד . תאמיני לי שבורא עולם ידאג לתת לך את מה שמגיע לך בלי שתפגעי בנפש שלך .

חסויה..! הוצאת לי את המילים מהפה ותיארת אותי בול שפשוט לא יודעת מה להגיד לך .. התקופה הזאת סוחבת אותי כבר כמה שנים טובות רק מקווה שהתקופה הגועלית הזאת תעבור ושאהיה במקום אחר לגמרי מבחינה נפשית למרות שזה נראה לי כמו מרוץ מרתון נגד החיים

את צריכה להתחיל לאהוב את עצמך ולהעריך ולהודות על מה שיש לך בחיים (ואת בטח שואלת,מה יש לך בחיים? את רק סובלת..). תמצאי כל יום כמה דברים להודות עליהם (תודה שאת בריאה, תודה שיש לך עבודה,תודה שיש לך בן-זוג, תודה שאת רואה,שומעת וכו'). ברגע שתאהבי את עצמך ותעריכי את חייך את תמצאי בך את הכוחות להתמודד עם החיים וגם תגלי שלא הכל רע. את לא חסרת אונים, את לא פחות מאחרים ומגיע לך חיים נורמליים. תפסיקי עם הביקורת העצמית,זה הופך אותך לקורבן של עצמך. תשחררי,תהיי סלחנית כלפייך,הכל טוב, את לא חיה בין מושלמים. אין בני-אדם מושלמים וגם את לא צריכה להיות מושלמת-וזה בסדר. לגבי העבודה,אני גם הייתי בעבודה כזאת.לא ידעתי להגיד "לא" ומה לא הפילו עליי וזה רק גרם להם לראות את זה כמובן מאליו ואפילו לא העריכו את זה. פשוט להתחיל להגיד "לא" לבקשות,אם יבקשו שתישארי מאוחר תגידי שיש לך תוכניות ושאת לא יכולה להתעכב,בהתחלה יעשו לך פרצופים אבל יעבור להם...לאט לאט תרגילי אותם שאת לא כולבויניק ושהחיים שלך זה לא רק עבודה. לגבי זה שאת נעלבת ומסתגרת,זה משהו שאין ברירה ואת חייבת לעבוד על זה קשה כדי להתגבר על ההרגל הזה.אין דבר יותר קשה מלחיות עם בן-זוג שמסתגר עם כל ריב או היעלבות ואני אומרת את זה מניסיון. זה בסדר להסתגר חצי שעה-שעה להסדיר נשימה אבל אחרי חייבים לבוא ולדבר פתוח עם הבן-זוג על מה שמפריע. זו עבודה עצמית וזה אפשרי,תפסיקי להיות קשה עם עצמך,תפסיקי להתמרמר,חיים פעם אחת,תני לעצמך לחיות טוב,תעניקי לעצמך את הזכות לחיות בשלווה ובשמחה,לחיות את החיים כמו שאת רוצה.

אנונימית את בע"ה תצליחי אהובה להתגבר על זה לא להתייאש ולהייאש את עצמך . ומנסיון ענק שלי על תביאי ילד מחוץ לנישואים . עד שאת לא בטוחה ב100% בקשר שלכם ונכנסת תחת חופה על תעשי ילד מחוץ . אני נפלתי ליצר הרע הזה ברוך השם בהריון מתקדם בין פורת יוסף וזה קשה אני לבד , למה ? כי הבן זווג שהיה ואני נפרדנו תודה לאל ועכשיו לא רק שלא עניין אותו ממני גם לא מעניין אותו הילד וזה טבעי כי לא הייתי נשואה לו . ברגע שאת נשואה לבן אדם ההתנהגות שונה ויש לך עזרה תמיכה וכיף . מי כמוני מבינה אותך שאת רוצה ילד אבל שתדעי שזה לא קל להיות לבד בהריון ואחרי להיות אמא חד הורית . יוצא לי הרבה לדבר עם נשים כמוני שהן אחרי לידה תודה לאל ואומרות שזה לא קל . תראי אנחנו את הטעות שלנו עשינו ועושות תיקון על זה של חזרה בתשובה . כי גם שאת מביאה ילד מחוץ לנישואים והמשבר עם הגבר שלא איתך זה משפיי מאוד על ההריון וזה גורם ליסורי כאבים פיזים חזקים מאוד כולל הנפשי . ואז זה סכנה לשנינו והרבה קושי של בתי חולים ומה לא. מציעה לך אישית מנסיון ענק שלי לא לעשות את הטעות הזאת לפני החתונה . ומעכשיו לבדוק כמה הבן זווג שלך אוהב אותך ולא משפיל אותך , ולא פוגע בך נפשית . וכמה אתם באמת מסתדרים ששווה לכנס לחופה איתו ולהביא ממנו ילדים .

ועל תפחדתי בחיים לומר את מה שאת מרגישה , על תפחדי לעשות צעדים מסוימים ולשאר "לבד" כי א'- אנחנו לא לבד בורא עולם איתנו תמיד . ב'- גם עם תנסי לשמור יותר מיידי על מה שלא שלך לא רק שזה הילך ממך זה גם יפגע בך חזק יותר . שאת תגידי לעצמך איך לא שמתי לב ? היה לי זמן הזדמנויות לקום וללכת ופחדתי . למה הזקתי לעצמי ? אז לפני שזה יקרה מאמי לא משנה עם זה בעבודה בזוגיות בכל דבר בחיים לא לפחד להקשיב לרגש שלך ולומר מה את מרגישה . על תתני לאנשים להזיק לך .

ממליצה לך ללכת לסדנת העצמה/לקאוצ'ר. זה מאד יעזור לך לראות את החיים בפֶּרְסְפֶּקְטִיבָה אחרת.

תקשיבי את חייבת לנסות טיפול ריגשי טיפול שיעמיד אותך על הרגליים את פשוט נשמעת אחרת שלא יודעת להגיד לא לאנשים וזה נובע מטוב לב לא מרוע את צריכה מישהו/מישהי שילמדו אותך איך עושים טת זה אל תוותרי על עצמך

את צריכה טיפול יפה שלי, אני מרגישה כאילן אני כתבתי את זה לפני כמה שנים.. חיבוק ענק! טיפול זו ממש לא בושה

איזה טיפול אני יכולה ללכת שהכי יעזור לי? מה להגיד ? איך להתחיל בכלל אני אבודה

מטפל טוב יתאים לך את הטיפול המתאים, תחפשי המלצות לפי האזור מגורים שלך תקראי על שיטות טיפול שונות

לפני הבאת ילד ממליצה לך לטפל בעצמך, לקבל, לאהוב ולהעריך את עצמך. תשתפי את הרופא משפחה שלך והוא כבר ידע להפנות אותך לאיש מקצוע הנכון. בהצלחה🤍