נניח ואתן מכינות ארוחת ערב כל ערב לכן ולבעל ועכשיו הבעל ממש עיצבן אתכם תכינו ארוחה גם הערב או שתוותרו על זה?

יוותר

אני הייתי מכינה ועושה הפגנה אבל מה שאני חונכתי שלא מענישים באוכל

בטח מכינה ומנצלת את הארוחה כדי להסביר לו מה עצבן אותי ולמה

אני מכינה ולא מחליפה איתו מילה. הבית צריך להתנהל רגיל אבל אני לא מוציאה מילה ואז בדרכלל הוא מתחיל לדבר😀

ברור שמכינה, מה זאת אומרת, זה שרבנו זה אומר שהוא לא בעלי ואני לא דואגת לו ? גם בעלי שיש ימים שאנחנו בריב הוא דואג לי אבל בנסתר, הריב והעצבים לא אמורים להיות משהו שאומר שלא אכפת לך מהבן זוג שלך גם שאני רבה עם בעלי ועצבנית עליו אני ידאג לו ויחשוב עליו

אבל הוא ילד גדול.. זה לא שהוא לא יכול להכין לעצמו אוכל

לא

ומה את מסוגלת להכין לעצמך לאכול ולא להכין גם בשבילו? בחיים לא יעשה את זה גם כמו שבעלי בחיים לא יעשה לי את זה , סתם דוגמא - בעלי כל בוקר מקפיץ אותי לעבודה , אז מה אם אנחנו בריב אז הוא יגיד לי לכי ברגל? בחיים לא. לדעתי שם נמדדת זוגיות, גם שרבים אוהבים וגם שמתעצבנים חושבים ולא שוכחים מי שם לצידך . את לא מענישה אותו את מענישה את עצמך כי את מראה לבן זוג שלך שלא אכפת לך מימנו , זה שזוג רב לא אומר שצריך לשכוח מה יש בינכם

חושבת שלא הייתי מכינה כי הכעס גובר 🫣 אבל מהצד במקום שפוי ובלי כעס חושבת שהכי נכון להכין