אם בהריון הייתי הורמונלית והייתי בוכה המון על שטות גם. היום הילדה כבר גדולה ואני בוכה כמו תינוקת. מיליון חרדות. געגוע. פחד. דאגות. אוףף איזה קשה זה להיות אמא לא חשבתי בחיים שזה מה שיקרה לי כי אני חזקה באופי והיום חזרתי להיות גור קטן שרק בוכה ורגיש כל דבר קטן שקשור אליה🥺 בכיתי מחוץ לגן וכולם מסתכלים עליי כאילו אני באבל ופחדו אפילו לגשת אליי. שמתי משקפיים ורק בכיתי כמו תינוקת שנטשו אותה ברחוב😭 גם אתן ככה או שאני מגזימה כי זאת ילדה ראשונה?

אני בדיוק כמוך !! כל כך חיכיתי לילד והייתי בטוחה שאני מוכנה להכל .. אבל לא ידעתי שהרגש פשוט מתעצם !!!!! גם בהתרגשות שהוא גדל וכו וגם בחרדות / חששות / מצפון / מחשבות / דאגות וכו .. הפחד שלי מלהביא עוד ילד זה לא כי זה ״ קשה ״ מבחינה פיזית עייפות ״ סוג של מוגבלות ״ וכו אני מוכנה להיות אמא בפעם השניה אבל להרגיש לעוד אחד כל כך הרבה רגשות זה נראה לי קשההההה!! אני מפחדת שאני יפול רגשית אני 24/7 חושבת עליו !! ולגבי השאלה שלך אם זה בגלל שזאת ילדה ראשונה .. אז לפי תגובות מהסביבה שלי זה כן טיפה קשור לזה שזאת בכורה ופעם ראשונה את חווה את זה וגם זה הרבה קשור לאופי שלך .. קיצור מלא מלא הצלחה !! והמון נחת 🫶🏻