גם אתן שואלות את עצמכן לפעמים "האם אני אמא מספיק טובה?" ילדתי לפני פחות משלושה שבועות ויש לי עוד קטנצ'יק בן 2.4 בבית. אני רוב היום ללא עזרה ולפעמים כבר אין לי סבלנות וכוח לכלום ורק מחכה שישנו שניהם ויהיה לי רגע לעצמי. שרופה עליהם אבל יש רגעים של שבירה שאני מוצאת את עצמי עם מצפון ושואלת את עצמי אם אני אמא טובה למרות זאת..

תראי את השעות על גבי שעות שאת איתם! ואת נותנת את כל כולך! שאת מתמסרת ודואגת! אנחנו בני אדם, זה טבעי ונורמאלי!

שואלת את עצמי כל שני וחמישי. אבל איך אמרה לי חברה טובה? גם אם תהיי הכי טובה שאפשר עדיין בגיל 30 ילכלכו עליך לפסיכולוג. את אמא טובה דיה וזה מה שחשוב

כן את אמא מדהימה למרות הכל אני עם ילד בן שנה ושלוש ותינוקת בת 8 ימים אני הייתי לבד עם שניהם עד היום היו לי מלא פעמים שרק חיכיתי שישנו או שקצת הרמתי את הקול או התעצבנתי ואז הילד נעלב והנקיםות מצפון שהיו לי היו בשמים בכיתי אחרי זה בלילה והיום הכנסתי אותו ליום מלא במעון וים של נקיפות מצפון על זה שאני לא משאירה אותו איתי למרות שממש ממש טוב לו במעון. אנחנו בני אדם והכל בסדר וזה הגיוני לחלוטין שנרצה את השקט והזמן שלנו לעצמנו זה לא מוריד מהאימהות שלנו ולא עושה אותנו פחות טובות זה רק אומר שאנחנו בני אדם וזה בסדר גמור

כל יום שואלת את עצמי.. לא פשוט גידול ילדים

תודה בנות אתן מדהימות אחת אחת

מאוד מעודד לקרוא את זה

יש ימים שהכל מאוד זורם וסבבה ויש ימים קשים!! אני גם אחרי מעבר דירה ולא מצאתי מסגרת לבן שלי לשנה הקרובה, מקווה למצוא אחרי החגים אז הוא איתי בבית, גם בשבילו זה קשה, הוא כמעט לא יוצא מהבית ואני יודעת כמה הוא זקוק לפרוק את האנרגיות שלו. והוא גם מקנא אז יש לו רגעים שמאבד את זה ומתפרץ בבכי או בצעקות. והתחלתי איתן גמילה מטיטול לפני כמה ימים וחשבתי שיהיה יותר קל ממה שזה באמת🤦‍♀️ נראה לי זו היתה טעות לעשות את זה עכשיו. מנסיונכן כדאי להפסיק אם התחלנו לפני יומיים או שלהמשיך לנסות??

וואו מרגישה ככה בדיוק