מתוסכלת מהחיים לא מאמינה שזה קורה איתי.. ילדתי לפני כ3 חודשים ומרגישה שיש לי דיכאון... בהתחלה הייתי לבד בכל הסיפור הזה כאובה, עם תפרים.. בשוק.. לידה ראשונה.. הבעל היה בהלם ולא עזר בכלל כמה שבועות היה חוזר הביתה מתקלח, אוכל, הולך לישון בחדר וסוגר את הדלת. בקושי היה מדבר איתי... עד שכבר לא החזקתי מעמד ואמרתי את הכל.. וחשבתי שלזמן מה הדברים התחילו להסתדר.. כן מחסור בשעות שינה, כן זה לא כמו שהיה לפני זה . אבל עדיין... וימים אחרונים הבעל התחיל לריב איתי שוב.. והסיבה זה ההורים שלו.. בכל הזמן הם בקושי מצאו זמן לבקר את הנכדה שלהם, אני יכולה לספור על יד אחת כמות הפעמים שהם הגיעו.. ועליי אני בכלל לא מדברת.. היינו פעם אחת אצל ההורים שלו וכל הזמן הזה שהיינו תינוקת בכתה, במיוחד שלקחו אותה לידיים אנשים שהיא לא הכירה.. הבעל התעצבן אליי שוב ושוב למה אני לא רוצה להשאיר תינוקת אצל ההורים שלו, היא הרי גם ככה לא מבינה מי זה מי.. זה מה שהוא אמר לי... אך אני יכולה להשאיר תינוקת כשאני יודעת שהיא תהיה לא רגוע אם אפילו בגני ילדים עושים הכרות כל פעם שעה שעתיים כדי שהבייבי יתרגללסיסבה חדשה.. היה בינינו פיצוץ ענק לקחתי את הקטנה ועזבתי להורים.. אני כבר יומיים אצלהם ולא מעניין אותו אך אני ואך התינוקת.. הוא הביא אותי לבכי כזה שלא יכולתי לתאר לעצמי שאני יכולה לחוות אותו.. רציתי לצעוק מרוב שהוא הכאיב לי כל כך.. אני בוכה והוא פשוט מצחקק לי בפנים... אני לא יודעת מה לעשות... על אהבה אני בכלל לא מדברת.. בן אדם שאוהב לא מתנהג בצורה אכזרית כלפי הבת זוג

האמת שאני לא יודעת מה הייתי עושה במקומך. אולי כדאי להתייעץ עם יועץ זוגי כדי לדעת איך עוברים את המשבר הזה. חשוב לי שתדעי שאני מבינה אותך. לידה ראשונה זה ממש לא דבר פשוט. הכל חדש, מורכב, רצוף עליות וירידות בעוצמות חדשות. העייפות מצטברת, הגוף עוד לא חזר לעצמו ולנוח באמת זה חלום שממתין להתגשם. וזה עוד לפני שבכלל התחלנו לדבר על ההורמונים. האם היולדת היא פשוט מלכה. נקודה. עכשיו נעבור לבעל. זה לא המקום שלי בכלל לייעץ, או לתת הדרכה כלשהי. הזנאיש מקצוע ידע לעשות בצורה טובה יותר. אבל אולי יהיה אפשר לראות את המצב בזווית קצת שונה. תזכרי שבחתונה את ובעלך הייתם מאוהבים. התחתנתם, וזכיתם שלאהבה שלכם יש גם התגשמות בצורת נסיכונת מתוקה. אבל... יש הרבה אבות שלוקח להם זמן להתחבר לתינוק. הם לא סחבו אותו במשך 9 חודשים, הם לא התעוררו בלילה בגלל צורך מטורף לשירותים (כל 3 שעות, כן?), הם לא הרגישו כמו לוויתן מהלך על 2. הם לא הרגישו את הבעיטות, את הגיהוקים, את הליטופים מבפנים שכמעט מדגדגים לפעמים. את יצרת את המתוקה בתוכך ברמה שהיא הייתה חלק ממך. יש לך קשר שלאבא של הנסיכה לעולם לא יהיה כי הוא בחיים לא יחווה או יקריב את כל מה שאת עברת במהלך 9 החודשים. אני לא יודעת מה פתיחות התקשורת שהייתה בינך לבעלך לפני הלידה. נשמע שאתם צריכים לדבר על הרבה דברים. אני גם לא יודעת מה רמת ההכנה שבעלל עבר לקראת הלידה, אבל נשמע שיש דברים בסיסיים בהקשר לתינוקת שהוא פשוט לא יודע.

בכל אופן, אני עדיין חושבת שכדאי לשתף איש מקצוע שיעזור להכווין אתכם בדרך שתהיה הכי נכונה וטובה לכם. חיבוק מרחוק, ושתדעי שאת אמא נהדרת.

עצוב לי כל כך שזה יחס שאני מקבלת.. שיומיים אני אצל ההורים היום 3 ולא מעניין אותו אך אישתו ואך הבת שלו... עצוב לי שניסיתי להסביר לו שהוא פגע בי, וכשאמרתי לו תסתכל אליי כשהעיניים שלי נפוחות ואדומות מרוב שבכיתי כל כך הרבה הוא זרק מבט קצר וישר הוריד אותו לרצפהוהלך לעבודה.. והשאיר אותי שוב.. עם הרגשה המגעיל שאני אשמה בכלמה שקורה