אין לי כח לחיים האלו. אומרים שלכל דבר יש פתרון ולא מוצאת פיתרון..יש לי שניים צמודים הכי מתוקים בעולם אבל לא יכולה לשאת את המחויבות הזאת של להיות אמא. החיים שלי נעלמו מעתה ואלה אחיה חיים אחרים שהם קשים לי מאוד וזה מכניס אותי ללחץ יום יומי. כל היום להכין אוכל לנקות, לקלח, להחליף קקי . לקחת למעון להחזיר , לפרנס. להתייחס בכח. די אין לי אוויר לא בא לי שאף אחד יהיה תלוי בי . והבעיה היא שאין פתרון או שאסבול תמיד או שארים ידיים ואוותר על הגידול ואז בעלי יתגרש ממני יקח אותם איתו וגם יהיה לי מצפום לתמיד וגם אהיה לבד וכנראה לא אעמוד בזה. אני כן בדיכאון אחרי לידה והתחלתי לפני שבועיים טיפול תרופתי ואני בטיפול רגשי גם תקופה הקטע הוא שמי מבטיח שכשיעבור הדיכאון פתאום יהיה לי כח להיות אמא? קיצר מיואשת ולא רואה אור בקצה המנהרה. ולכל אלו שיגידו שצריך להגיד תודה אני לא בחרתי להרגיש ככה ולהיות במצב הנפשי הזה.

את צודקת. זה לא קל. אבל את חזקה וזכרי שהכל זמני, הקושי יתחלף בתחושה אחרת בקרוב

ה' יתן לך כוח ושמחה ובריאות איתנה זה לא פשוט בכלל ממש כואב לקרוא את זה

חושבת שאולי לשתף משפחה ובעל שתוכלי לקחת חופשה לעצמך גם אם זה שבוע להתאוורר גם אם את מאובחנת בדיכאון אחרי לידה זה המוח לא מאוזן אל תשפטי את עצמך . תתאזני ואז תראי מה קורה מה יעזור לחשוב אם לעולם לא אתחבר או אם אחרי הטיפול זה לא יעבור, לאט לאט כל יום ביומו

כולן מרגישות ככה את פשוט כנראה מרגישה את זה בעוצמה יותר גבוהה. לכדורים לוקח זמן להשפיע לפעמים יותר משבועיים. וזה תלוי גיל כשהם גדלים הם פחות תלויים בך מבחינת להחליף לקלח וכו אז תנסי לזכור שזה זמני ותנסו לעשות טיולים וללכת קצת לחופש מדי פעם שתרגישי שאת חיה:)

אבל ילדים זה לכל החיים זה לא זמני… מי אמר שיעבור לי מה שאני מרגישה?

אבל אל תשכחי שהם גדלים ואת לא תרדפי ותיהיי תמיד אחראית עליהם כמו על תינוק שלא יודע. לדאוג לצרכים שלו זה זמני וזה יעבור הוא לא ישאר תינוק הרי גם אני מזכירה את זה לעצמי כל הזמן כל האמהות עוברות ומרגישות כמובן ברמה שונה את מה שאת מרגישה רק אל תתני לזה לגמריי לנהל אותך בחיים🤞🏻