יש לי ילד מהממוש בן שנתיים ממש קשה לי להעסיק אותו, הרי כל משחק זה בדיוק 5 דקות, גם לצייר , סבבה 10 דקות ולא תמיד אפשר לצאת לפארק או ללכת לאנשהו אני כל הזמן בורחת לפלאפון, כי אין לי כוח להתעסק איתו לפעמים וכי זה נוח יותר לשכב על הספה ולדפדף כמו מפגרת בין עמודים בפייסבוק/ אינסטגרם זה מצב שממש מבאס אותי לפעמים אני מתעלה על עצמי ושמה את הפלאפון בחדר אחר.. אבל לרוב אני פשוט מעדיפה לשבת על הספה והוא מנסה לתפוס תשומת לב ומתחיל גם לשגע אותי כמובן כי הוא " מפריע" לי כמובן שזה בציניות וזה לא תקין בעליל, אני גם לא מרגישה טוב עם זה. איך אתן מתמודדות ביום יום, נגיד אחהצ אחרי הגן, בסופשים וכאלה. הכוונה לימים שלא הולכים למשפחה/ חברים/ פארק וכאלה

זאת הבעיה שאני פחות מתלהבת מלתת לו לעזור בבישולים, כי זה ממש להכניס את עצמי לבלאגן שיגיע דברים בקטנה כמו חביתה, דייסה אני נותנת לו אבל הרבה פעמים הוא גם מתחיל לשגע אותי, לנסות לגעת באש או לגעת במחבת למרות שמסבירה לו שזה חם ומסוכן, מדגימה לו מה זה חם נגיד עם כוס מים חמים או מים זורמים חמים עד גבול לא נעים. וניקיון.. מביאה לו מטליות שינקה אבק אבל שוב.. זה הכל ממש לכמה דקות חח ואז מתחיל השיעמום והתסכול

תקני מהמקס סטוק יצירות, בצק, גועש , טושים ותעשי קופסא עם דברי יצירה. יש משחקים לגיל הזה שאת יכולה לשחק איתו מגנטים לגו מכוניות לעשות לו בריכה וכל פעם משהו אחר מבינה אותך שבא לך לברוח למסך זה לגיטימי אבל תנסי אולי לקבל עזרה אפילו בתשלום שיהיה לך קצת אוויר וכוחות

זה לא שאני איתו בבית הוא בגן עד 15 ואנחנו נפגשים בבית ב16 אחרי שבעלי אוסף אותו אבל נגיד עכשיו בחופש הייתי איתו שבוע והיה לא פשוט