מרגישה כלכך רע עם עצמי ולא מפסיקה לחשוב על זה. הבן שלי בן שנה ו8 כל הרדמה איתו קשה מאוד , גם בשנץ וגם בלילה אני אף פעם לא הרגלתי אותו שאני לידו פשוט הייתי מביאה בקבוק והיה נרדם עם עצמו אבל לאחרונה פשוט לא רוצה את הבקבוקים ונעמד לא מוכן ללכת לישון בוכה ממש למרות שעייף היום פשוט נתתי לו לישון מתוך בכי !! בכה עד שנרדם ואני מרגישה כל כך רע עם זה מרגישה אמא רעה ומפחדת לפגוע לו בנפש הקטנה הזאת אני באמת לא יודעת מה לעשות ניגשתי אליו כמה פעמים הסברתי לו שאני פה ושהולכים לישון ניסיתי ללטף ולחבק אבל הוא פשוט באטרף של לצאת עד שכבר הראתי שאני אסרטיבית אמרתי לו לא ויצאתי. אמאלה מרגישה מרשעת מה לעשות בבקשה מי שחוותה דבר דומה או יודעת איך אני אמורה להתמודד ?? עוד מעט אמורה ללדת

אני רק יכולה להגיד לך שאני מבינה אותך קודם כל, אמנם הבן שלי רק בן שנה וקצת אבל מעולם לא נרדם לבד, אני לא חושבת שזו הדרך לתת לו לבכות עד שינה למרות שהרבה אמהות אחרות יעידו שככה לימדו את הילדים לישון לבד, אבל זה לא ללבד, הילד לומד פשוט שאם הוא בוכה לא יענו לו ולכן לא בוכה. את לא שם, זה קרה פעם אחת והוא נרדם בסוף, ואנחנו לפעמים מביאות את עצמנו למצבי קיצון. הוא בגן?צהרון?משהו? אם כן אז שווה לבדוק מה הולך שם.. ואולי יועצת שינה? אבל מישהי נורמלית לא אחת עם שיטות מיושנות ומצלקות..

ואעליה שברת אותי שאמרת שהוא לומד שלא יענו לו ולכן לא בוכה😭 ואי אני לא רוצה להיות ככה וממש לא דוגלת בזה אבל מה אפשר לעשות?? שאני לידו הוא לא מפסיק להושיט ידיים ואומר לי לצאת לצאת.. הוא איתי בבית לא בגן ולא בכלום

אני נשברתתתת לא מפסיקה לבכות כבר שעתיים !! מפחדת שפוגעת בו זה כבר תקופה שאני ככה קשה איתו גם עם החוסר סבלנות בהריון וגם מחוסר ידיעה מה לעשות יועצת שינה זה לא אופציה אין לנו את האפשרות כרגע בכלל

תראי, את מתארת סיטואציה מאוד קשה וליבי איתך. גם הבת שלי לאחרונה עושה לנו צרות עם ההרדמה. אבל הדבר הכי טוב שאפשר לעשות עבורם זה להיות שם בשבילם, להכניס למיטה לנשק לחבק וגם ספר, לעשות מעין שגרת לילה ולצאת. כל פעם שהילד בוכה להרגיע ולהחזיר למיטה, אני לא מאמינה בלתת להם לבכות עד שהם מתייאשים. ההלוך חזור הזה מאוד קשים לנו ההורים, אבל הילד מקבל מסר שהוא לא ננטש, ושמתייחסים למצוקה שלו, אבל עם זאת, עדיין להציב את הגבולות לא יוצאים מהמיטה/ ישנים עם אמא. ככל שיותר תתמידו ככה הילד ילמד לישון בכוחות עצמו וגם להרגיש ביטחון שאתם תמיד שם בשבילו. מדובר על כמה ימים קשים ואז זה מסתדר (לפחות מנסיוני) בהצלחה והרבה סבלנות🙏

יכול להיות שהוא לא עייף? אולי רוצה לשחק