בנות אני מאוד עצובה . אני חודש שמיני . אוטוטו הלידה. יש לי בבית ילד בן שנה ו3 חודשים , אני לא מתרגשת לקראת הלידה אני רק חוששת מתה מפחד ממש ככה. עצוב לי שאין לי שום התלהבות וצפייה לקראת הלידה. אבא שלהם לא בתמונה מהמשפחה אין לי עזרה כל-כך וגם המעט שיש זה אחים קטנים והבן שלי תמיד רוצה אותי רק. אני מרגישה בן אדם חרא אבל אני ממש לא מחכה לרגע הלידה מצידי שההריון יתחיל מהתחלה והילד יגדל עוד קצת.. זה לא היה הריון מתוכנן ביכלל. בהתחלה התלבטתי ממש אם לעשות הפלה בסוף החלטתי להשאיר אבל עכשיו הלב שלי דופק ברמות אני מתה מפחד אין לי מושג איך אצליח לגדל את שתיהם לבד. למה עשיתי את זה לעצמי🥺

את חזקה גם כשלפעמים קשה לך! תזכרי שהורות קשה היא רק להורים טובים בהצלחה 🙏🏽

אני באמת לא מרגישה שאני מסוגלת💔 כמה קשה לי אוף הכוחות נגמרים

את אלופה ואם את מירושלים אוכל לעזור ולשמור לך לפעמים על אחד מהם. כל הכבוד ששמרת על ההריון בטווח הרחוק את תשמחי שזה מה שעשית. ההצעות שלי אולי ישמעו מוזרות אבל זה לא מעניין אותי. אם את הולכת ללידה לבד ואת רוצה מבחינתי אני אהיה איתך בלידה. את לביאה ומה׳ שם אותך במצב הזה כי הוא יודע כמה כוחות יש לך ויתן לך גם עוד

תעבדי על אימון מחשבה תאמרי לעצמך כל יום מנטרות אם את רוצה אפילו תכתבי אותן על דף ותדביקי על הקיר ״אני אמא טובה אני אצליח אני אדם טוב אני לביאה״ וכו

את מדהימה שאת מביעה ככה את הרגשות שלך זה ממש טבעי לחשוש השם ישלח לך כוחות תאמיני בו תאמיני בעצמך את מסוגלת את גיבורה תהיא חזקה ולידה קלה

את מהממת שהשארת ואת לא תתחרטי על זה אפילו לרגע אחד שהילד יגיע בעזרת השם עם כל הקושי ותמיד יש חששות גם בילד הראשון גם בשני גם בשלישי אבל בסוף את תביני כמה שזה שווה הכל !!!💓

אני בעיקר מפחדת על הבן שלי שלא אוכל לתת לו יחס ותשומת לב כמו שהוא רגיל אליו.. והתינוק החדש צריך מלא תשומת לב ויחס במיוחד בהתחלה אני לא רוצה לעשות את זה לבן שלי

לא אכפת לי על עצמי נשבעת מצידי להיות זומבי מהלך והכי שלוחית שיש. רק שזה לא יפגע בבן שלי

אז תחשבי על זה שיש עוד מלא ילדים שחווים את זה שמצטרפים עוד אחים .. הרבה משפחות עם יותר מילד אחד . את יודעת שאת עושה את המקסימום שלך, ותמיד תזכירי את זה לעצמך, את עושה את המקסימום וזה מעל ומעבר. יש לו אמא אוהבת וזה מה שחשוב. ונכון תהיה גם קצת קנאה אבל תאכלס זה מתנה לכל החיים יהיה לו אח. ועוד בהפרש לא גדול , יהיה לו הרבה יותר קל להסתגל מאשר הפרש גדול יותר .

את עושה לו את הטובה והמתנה הכי גדולה שתהיה לו אי פעם אח! ועוד ככ קרוב אליו בגיל... הוא כל החיים יודה לך על זה.. אפילו בעוד שנה וחצי שנתיים יהיה לו כיף והם ישחקו ביחד כל היום...