צד אחד אני כלכך רוצה ללדת ולפגוש כבר את הנסיך שלי , ולהיות רגועה שהוא בחוץ והכל בסדר אני בשמירת הריון עם צירים מוקדמים ומה לא וצד שני זה גם מפחיד שזה קרוב למרות שאני לא הכי מרגישה שזה ממש עוד רגע כי אני בשמירה ואסור לי להתאמץ אז אני לא עושה כלום ובקושי היום עובר ואני קצת בלחץ זה הריון ראשון ובבטן אני מרגישה שאני שומרת עליו וזה שבועות אחרונים שלי ושל בעלי שאנחנו שנינו לבד והחיים הולכים להשתנות לנו אז אני כאלו רוצה להעביר את השבועות האחרונים האלה בכיף למרות שאני באשפוזים כל שני וחמישי ומנגד אני ממש סופרת את הימים חחח

כל הרגשות מובנים לגמרי... צריך לסגור שכשמגיעים ילדים החיים לא נעצרים הם פשוט קצת משתנים. הזמן עם בעלך יהיה והוא יהיה יותר איכותי ויותר מוערך! בע"ה שיהיה בשורות טובות בידיים מלאות המשך הריון קל ❤️

לזכור*