קשה לי מאוד עם אמא שלי .. יש לה קטע שהיא אומרת כל מה שהיא חושבת לא מעניין אותה אם את נפגעת או לא.. כל פעם שהיא שומרת על הקטן שלי היא כועסת עלי ברמות שאני מרעיבה אותו כי אני נותת לו לאכול את הבקבוק לבד (הילד בן חצי שנה ואוכל מה שצריך ולא דוחפת לו סתם) .. וגם בהרדמות מתעקשת להרדים רק על הידיים למרות שאצלי נרדם לבד במיטה .. אני נעזרת בה לא מעט וכל פעם חוזרת עם נזק לביטחוו העצמי שלי ועם ילד שונה מבחינת הרגלים.. לא יודעת מה לעשות ומה עוד להגיד לה כדי שתבין אותי ותשחרר את המחשבות שלה ..

אוו וואו מצב מורכב מאוד, מצד אחד את זקוקה לה מצד שני יש נזק לך ולתינוק. אני הייתי עושה הכל ומצמצמת את העזרה שלי בה, כי הנזק שאת והוא חווים לא שווה את זה בכלל. אפשרות שנייה, תנסי לדבר איתה באמת מה את מרגישה ושזה עלול להרחיק אותך כל ההתנהגות שלה וכו'...

אומרת לה כל הזמן ולא מעניין אותה