מיואשת ונתוסכלת. שבוע 39+5....הריון שלישי, את הקודמים ילדתי 40 ו38+5..חשבתי שילך יותר מהר הפעם ואני ממש חסרת סבלנות הקטנים איתי בבית (בני 2 ו3) ואני לא מפסיקה לצעןק עליהם הם מותחים גבולות ומתחצפים (בן ה3 במיוחד) ואנחנו לא כאלה לא הם ולא אני... מאמא יצירתית וכיפית אני לא מפסיקה להיות בעצבים...קשה לי אני עייפה ומותשת וכואב לי כל הגוף, הגב לא מתפקד המפשעות שלי משותקות אני באאוט.. ואם לא מספיק, עברנו דירה ליד המשפחה יש המון עזרה אבל אין להם תעסוקה אמיתית..אני משתדלת לצאת איתם למעיינות עם בעלי שעוזר המון ופעילויות כמה שאפשר אבל החום גמר אותי ואני באפיסת כוחות כשבעלי בעבודה אני ערה איתם מ5-6 בבוקר (הוא עובדמחוץ לעיר) ואני נגמרתתתת עד 8-9 שנרדמים..לא נרדמים לפני נמאס לי לכעוס עליהם אך פעם לא הייתי ככה ואניייייי מתוסכלתתתת מהכללל רק פורקת:/

מזדהה איתך אני גם שבוע 39+3 הראשון ילדתי ב 37+5 והבן שלי גם בגיל שלוש וזה מתסכל אותי אין לי עצבים להעסיק אותו בעלי עובד מהבית אבל לא עוזר בכלל בילד עסוק בעצמו מסיים עבודה יוצא למכון וזה מעצבן אותי יותר 😣

אני גם כמוך מאמי..המצב אותו הדבר בדיוקק כבר אין כוחות לכלום או סבלנות לילדים 🥺 הראשון בשבוע 40 בן ארבע וחצי הקטן ב 39+2 בן שנתיים ושבע ועכשיו אני בשבוע 39+2 ואני בכלל לא יוצאת איתם החוצה לא מסוגלת להיות בחום הזה, אני אתעלף

גם אנחנו לא מצליחות לישון כי הכל כואב לכן אין לנו סבלנות במהלך היום