*פוסט פריקה* בעלי ואני לא בטוב מזה תקופה ארוכה יש לנו ילד בן שנה ואני בהריון בחודש 4 הוא לא מצליח להבין שהסטטוס בחיים שלנו השתנה ושאנחנו חיים בזוגיות ולא לבד. אנחנו הולכים לטיפול זוגי ומרגישים שיפור בקשר אבל אני מרגישה שהוא מתגעגע לימים שלא הייתי באמת תלויה בו כמו היום עם ילד ותינוק בבטן. הוא משתמש במילים כמו ״למה אני צריך אישור בשביל לצאת מהבית?״ וכאלה…. לא מצליחה לגרום לו להבין אותי וגם יצא לי כבר החשק לנסות. מה עושים ואיך ממשיכים מכאן? 😭😭

המשך - הוא לעולם לא מונע ממני לעשות משהו בשביל עצמי ומסתדר עם הילד מצוין לבד. אבל אני מאז שאני אמא הפחתתי יציאות ובילויים וזה גם לא מה שמעניין אותי בחיים. והוא כל יום יש לו משהו אחר…. כאילו חלילה שנהיה ביחד באותו הבית. ואני לא מבינה את זה.. מה קורה אצל אחרים? אין שגרה? הבעל והאישה חוזרים מהעבודה ופשוט נמצאים ביחד?

לכל זוגות יש ריבים ונפילות בקשר אבל גם חשוב להבהיר את הדברים ולדבר על זהה, לי ולבעלי חשוב לעשות לפחות משהו בשבוע ביחד . להקדיש קצת זמן לעצמנו! וכמובן אחרי שהוא חוזר מהעבודה לאכול ביחד ולדבר על איך עבר היום לכל אחד מאיתנו . תקשורת וחברות טובה זה לפני הכל ככה פעם אפשר לחיות יחד בכיף ובאהבה

אנחנו עושים את זה. אבל הוא מרגיש שהוא כל הזמן מחויב לבית ואין לו כבר בילויים ואת ה״חופש״ שהיה לו פעם. ואין מה לעשות! אלה החיים.. הבאת ילדים לעולם מה אתה מצפה שיגדלו עם בייביסטרים כי אתה צריך את החופש שלך?