לא באלי לייאש את כל ההריוניות שכאן אבל - איך לא סיפרו לי שלהיות אמא זה כ"כ כ"כ קשה. ולא באלי לכתוב מעבר את מה שהולך לי לפעמים בלב לגביי זה😪😔

אני לא חושבת שמישהי חושבת שזה קל או פיקניק ומי שכן באמת אולי לא מוכנה נפשית להביא ילד.. השאלה אם את בהתחלה כי אומרים שזה הכי קשה

ברגע שתקבלי את השינויים באהבה הכל יהיה יותר קל ♡ בסוף זה משתלם את תזכרי את תהני מזה

אני לגמרי בהתחלה, חודשיים אחרי לידה. וזה קשה מאוד. וגם לא באלי לייפות את זה במילים יפות. זה חשוב גם לשים דגש על הקושי כשקשה. והוא האור של החיים שלי ואני אוהבת אותו מאוד. ועדיין זה קשה

אני אמא טרייה ותאמיני לי שאני אומרת את זה לעצמי כל יום אבל תזכרי ההתחלה תמיד קשוחה, עם הזמן זה משתפר ויזרום ויהיה יותר קל. שולחת לך חיבוק ❤️

שלי בת 1.4 ועדיין קשה 😓

צודקת, אבל זה משתפר ❤️ כשהגדולה שלי נולדה היה לי כל כך קשה וגם לא הצלחתי לראות איך זה משתפר.. כל מה שדמיינתי הרגיש לי שרק יהייה גרוע יותר. וזה השתפר, עד כדי כך שאני אפילו נהנת ❤️

זה לא פיקניק ואף אחת נראה לי בהיסטוריה לא אמרה שזה פיקניק (אולי מי שיש לה מטפלת צמודה 🤷🏻‍♀️) אבל זה הדבר הכי מתגמל בעולם, אולי אם את ממש בחודשים הראשונים יש לך סערה הורמונלית עדיין בגוף בשילוב של הגזים והמעבר החד בין ישות עצמאית אידיבידואלית לאמא שיש לה אחריות הכי גדולה בעולם ,זה בכל זאת שינוי גדול ויש לכבד את הגוף והנפש ולראות איך את מקילה על עצמך מתי שאפשר (להביא אמא או אחות או בייביסיטר שאת סומכת ולצאת קצת עם עצמך/חברה/בעלך, או סתם מקלחת ארוכה ושינה טובה להתאפס) אם את חושדת במשהו מעבר לזה את יכולה לשתף את אחיות טיפת חלב שיתנו לך כלים להתמודדות, יש דרך שמחה יותר לחיות את האימהות קחי כל כלי שיתנו לך !🌷🌷

ואם זה מנחם לילד השני את מגיעה במוד אחר לגמריי ובשלישי את כבר אמא מתוך הטבע שלך, שום דבר לא מאולץ והכל מגיע טבעי ומרגיש הכי במקום שיש…אני מדמה את האימהוּת לשריר, שבהתחלה הוא לא מכיר את העבודה והמשקל והוא קורס לעיתים קרובות ולאט לאט נבנה ומתחזק עד שהוא מכיר את העבודה ומצליח לעשות את מה שצריך בלי להישבר כלכך מהר, לאט לאט הוא מתחזק כלכך שהעבודה קלה לו ומרגיש שצריך אפילו להגדיל את המשקל,וכמה שתגדילי ככה גם השריר הזה מתחזק ונבנה… הכל עניין של הסתגלות והסתכלות בחיים… עוד קצת ואת תיראי את הכל בצורה שונה לגמריי! למרות האתגרים שהילדים מציבים לנו בכל שלב ובכל גיל זה הכל מאוד מתגמל עד רמה שאפילו כשאת הכי מתוסכלת את מבינה יודעת ומרגישה -שזה שווה❤️

אהובןת שאתן, תודה! את האמת, שכתבתי את זה כדי לקבל הזדהות ופחות עידוד. צרת רבים חצי נחמה ;) אני אוהבת אותו מאוד, מבינה שזה ההתחלה וההתחלה קשוחה. חסרת שעות שינה, קושי בזוגיות שצצה בגלל כל הלחץ. לא פשוט. אצלי גם התינוקי לא ישן במהלך היום ומתעורר במהלך הלילה אז זה מאוד מתיש. גם לא מוכן להיות בעגלה, אז בגדול זה רק ידיים. אבל בעמידה, כי כשאני יושבת הוא לא מוכן

פעם שלישית גלידה, את האמת שאני מרגישה שגם המחשבה על ילד נוסף מביאה לי חרדות. וזה מצחיק כי לקח לי הרבה זמן להכנס להריון. חיכיתי והתפללתי ובכיתי את חיי כשזה לא הגיע לי ולכולם כן. אולי השוק שיש לי בגלל כל הציפייה שלי שהייתה לי היא זאת ששוברת אותי.

אז קודם כל סליחה חחחח רק רציתי לתת פרספקטיבה שזה הולך ומשתפר עד רמה שתשכחי את הכל ועוד תרצי עוד אחד! ה׳ נותן כוחות רק צריך לנסות להסתכל על הדברים בטוב כי אם מסתכלים ברע זה שואב אותך לחושך ואז הכל קשה יותר ממילא… ברור לי שמה שהכי קשה זה השעות שינה! כולנו עברנו את זה והילד הראשון שלי היה קשוח ביותר ולי היו חרדות של אחרי לידה (ממש דומה לדיכאון אחרי לידה) ואיכשהו זה עבר לא יודעת להסביר את התופעה זה פשוט עובר… בגלל זה המלצתי תיראי איך את לוקחת קצת זמן לעצמך לשקט שלך ולאיפוס כי הרבה מאוד פעמים התינוקות מרגישים את המצוקה *שלנו* ומגיבים בסטרס ואי שקט וזה בכלל בגללנו, אולי גם אצלך נחשפת שאצל מישהו אחר הוא רגוע ואצלך הוא פצצת אנרגיה ובוכה ודורש … ושולחת לך מלא חיבוקים, לאף אחת זה לא קל !!

זה מאווווד קשה! הבת שלי בת 1.9 וזה עדיין לא פשוט בכלל, הרגעים שהיא בגן זו השפיות שלי, ואז אני מתגעגעת אליה ואחר הצהריים הקושי שוב מתחיל. אבל מה? זו העבודה הטובה בעולם מרגישה מיליונרית של הלב❤️

אמהות זה קשה ביותר לא יודעת מי מיפה אומרת שזה קל וכיף. זה אתגר ממש קשה ולפעמים גם מייאש שאת שואלת את עצמך למה עשיתי את זה. מאמינה שזה קורה לכולם. אני אחת שמאוד מאוד אוהבת להיות אמא וסופר כיף לי ואני ממש מאושרת אבל זה קשה במיוחד בהתחלה וכשהם בוכים בלי סוף ועייפות ומה צריך ומה לא. ברגעים כאלה פשוט מזכירה לעצמי שזה שלי וכמה אני אוהבת אותו ואיך זה שהוא רגוע וסבבה וגם משאירה אותו מידי 0עם עם בעלי או אחותי ויוצאת להתאוורר להרגיש שיש לי שניה לעצמי בלי בכי ובלאגן של תינוק. חשוב לזכור גם את זה ולא לקבור את עצמך בתוך הטיפול של הילד. בסוף אמא שמחה שווה ילד שמח ושטוב לו. קיצר ממש מחזקת אותך שזה בסדר וזה באמת לא פשוט להיות הורים אבל בסוף שאת מקבלת חיוך והם לומדים לזוז ולדבר ולשבת זה אושר מטורף שאת כל הקושי את שוחכת לרגע אחד קטנטן שווה הכל לפי דעתי.

אוף. אני מרגישה ככ כפויית טובה כלפיי ה'. כלפיי הילד שלי. כאילו סימנתי וי למשהו שהתפללתי אליו במשך שנתיים ועכשיו לא באלי אותו. אני יודעת שאני הורמונלית ועייפה וכל הדברים האלה אבל באלי רגע להיות מתוסכלת. ואיזה חרא זה שעם ההורות מגיעים ככ הרבה רגשות אשמה. ואוף אחד גדול

מצויין זה טוב להוציא את התסכול הזה מותר ובסדר לחלוטין. אף אחד לא אמר שזה קל ונוצץ גם זוגיות זה אתגר אבל הכי הכי חשוב זה לדעת שאת יכולה לקום מזה ולהודות לה על הנס המטורף ושיש לך תינוק מדהים וחמוד ואת אוהבת אותו ולדעת שכרגע קשה וזה בסדר אבל תדעי גם ל את מזה בזמן שהכי נכון לך ולשמוח בזה באמת. ועם הורות מגיעות מלא מלא רגשות אשמה ועכשחו שאני בהריון שני אני יכולה להגיד לך שזה לא מתחלק אלא נוספות יותר רגשות אשמה ממה שהיה אבל זה חלק מהחיים וכן לפעמים אני גם מתמרמרת ואז נקיפות מצפון של החיים ואז אני מצליחה להרים את עצמי להסתכל על נקודות אור וזה מגיע בסוף אבל אין מה לעשות צריך לדעת שאפשר להתמרמר וזה לא סוף העולם (אבל לא להשבית את עצמך רק להתמרמר בקול😉) שולחת חיבוק מעודד מרחוק♥️

תודה יקרה❤

זה קשה מאודדדד, יש לי ילדה בת 2.5 ותינוקת בת 3 חודשים כמעו והתינוקת פיקניק לעומת הגדולה שלי , היא הייתה עכשיו חולה בבית שבוע ולא הייתה בגן , וקמה כמה פעמים בלילה והתינוקת בנוסף גם , אחת מתעוררת וחוסרת לישון , השניה מתעוררת חוסרת לישון , או ששתיהן מתעוררות ביחד שלא יהיה משעמם 😂 זה קשה בטירוף להיות אמא, לילות חסרות שינה, אין זמן לכלום, חוסר חיים כל היום סביב הילדים והבית , אני מרגישה בכלא לפעמים חחח, והגדולה שלי בשלב המרדנות של הכל זה " לא בא לי, לא , דיי..." וכו והמון בכי ופינוק. אבל יש לה גם את נרגעים היפים שהיא צוקחת ומשחקת ושרה ובא לך לאכול אותהה 😍

* כמעט, חוזרת

לי ההריון פי מיליון יותר קשה יש לי ילדה בת 1.3 ברוך ה׳ וההריון הוא הכי קשה בשבילי

חחחחח ואי סיפור חיי זה לא קל בכלל זה די קשה

כולנו כמוך, זה קשה, זה מתיש, זה מרגיש כאילו נלקח ממני החופש והעצמאות! ושלא נדבר על החרדות שנוספו פתאום לחיים... לא לכולן זה בא בטבעי, החלום שלי ממש לא היה להפוך להיות אמא, אבל הנה הגיע תורי ובגיל 35 הבאתי את בןבן שלי, והוא הדבר הכי מתוק שיש בעולם הזה! ועדיין לפעמים מרגישה שזה גדול עליי והלוואי והייתי בוחרת אחרת, כי זה כ"כ קשה לפעמים.. והנה אני בהריון שני 🤣🤣🤣 אז מה המסקנה?? שזה קשה אבל זה שווה את זה, וזה כמה שנים ראשונות עם המון רגעי תסכול ולבד בהתמודדות, כי מה לעשות שלגברים יש מנגנון הורות שונה משלנו הנשים, אבל יש כ"כ הרבה רגעים ששווים את כל הקושי הזה. ובאמת שאין דבר שאני אוהבת יותר ממנו, הוא החמצן שלי הילד הזה 😍

אף אחד לא אמר שזה קל… גם לא אמא שלך.. אבל ויש אבל גדול! זה שווה את זה כל-כך!!!

זה הדבר הכי קשה שעשיתי בחיים ועברתי דברים קשים גם לא משנה כמה אומרים שזה קשה.. עד שאת לא חווה את זה אי אפשר באמת להבין

נוי, זה ממש נכון מה שכתבת

ואהובות שאתןן!! תודה!! איזה כיף שיש את הפלטפורמה הזאת שאפשר בה לפרוק דברים שלא הכי נעימים לאנשים שסובבים אותנו לשמוע. תודה להשם עליכן!! כמובן שמרגישה הרבה יותר טוב. ונסעתי לאמא קצת לניח ולאגור כוחות ♡ תתפללו עלינו ללילה של שינה טובה וכיפית❤

עד שלא עוברים את זה באמת לא מבינים..