סימנים לקראת הסוף אני בשבוע 38+3 עוד לא ירד לי הפקק הרירי אבל ביומיים האחרונים מרגישה קצת מוזר. אסביר. טיפה כיווץ בגב, לא משמעותי אבל נוכח מדי פעם, ובנוסף פעם פעמיים ביום מרגישה תפיסה חזקה ברגל-מפשעה - ממש משתק לכמה שניות. חוצמיזה גם כמה פעמים כבר דקירות חזקות למטה. שום דבר סדיר שהצלחתי לעקוב אחריו. לא יודעת מה מכל זה זה צירים, אם בכלל... אשמח להבהרות אם יש פה מישהי שעברה לידות ויודעת איך צירים מרגישים בדיוק והאם כל הסימנים האלה מנבאים לידה בימים הקרובים או שיש עוד קצת יותר זמן? בקיצור סתם חסרת סבלנות ממש וכל דבר קטן מרגיש לי כאילו זה כבר קורה אבל בינתיים הכל כאילו אותו דבר. מבולבלת. אשמח לקבל מידע ממבינות יותר ממני :)

הדקירות למטה זה כנראה שהראש של התינוק מתחיל להתברג ביציאה וזה מצוין...זה יותר קרוב מתמיד אבל את צריכה עוד קצת סבלנות... בהצלחה!

אז ככה... פקק רירי לא חייב לצאת לפני הלידה. מצד שני, התופעות שאת מתארת בהחלט תואמות את השבוע המתקדם שבו את נמצאת. צירים שמבשרים על התפתחות וכיוון ללידה בדרך כלל מלווים בהתקשויןת של הבטן, בכאב שמקרין לעיתים גם על גב תחתון. והכי חשוב.. הם לא עוברים במנוחה. יש מצב שהגוף מכין את עצמו וזה מצוין..עוד קצת סבלנות...

תודה בנות :) אני נאחזת בכל סימן קטן בציפיה גדולה ובעיקר פשוט מחכה! יודעת שכך או כך זה יקרה בשבועיים הקרובים +- וכל ההשערות לא מועילות וממש מנסה להיות סבלנית :)

כל מה שאת מתארת אני כבר חווה מחודש שביעי. בגלל זה כל שנייה רצה למוקד. יש לי לחיצית מאוד חזקות בנרתיק ובכל זאת אומרים צואר רחם ארוך וסגור, המון התכווציות והתקשויות בבטן והם לא צירים. כבר לא יודעת לזהות בין מתי זה יהיה באמת למרות שזו לידה רביעית. אבל את כל כך קרובה שכל סימן יש להתחשב בו ברצינות. שיהיה בהצלחה:hugging:

אוי קרין אני איתך ואני מתחרפנת מרוב ציפייה.. כל סימן שיש אני מתלהבת ומתאכזבת כשהוא לא חוזר ונגמרת הסבלנותתתת

הסימן הכי מובהק זה יצר הקינון

טוויטי אני כבר שבועיים במצב הזה :joy:

אני איתך קרין... שבוע 39+5.... פקק רירי לא ירד, כבר כמה שבועות יש לי סימנים פה ושם (כאבי גב ובטן כמו מחזור), ויש לי גם צירים לא סדירים אבל עדיין כל בוקר אני מתעוררת מאוכזבת ששוב לא ילדתי חחחח מבינה שחייבת להיות סבלנית אבל אני לא מצליחה לשלוט בזה ופשוט לשחרר. כנראה שכולן ככה:)

וואלה?? ואני מחכה לזה,,, יש לי זמןןןן ו בנתיים בורחת מהבית כל פעם שמתכננת להעביר איזה וויש

חחחח ז אצלי זה נראה לי תת מודע שמודע לזה שזה סימן אז אני מנקה כדי לקדם משהו.. התחרפנתי.. :joy::female_facepalm:

טוויטי אני כבר חודש מסדרת הכל לתינוקי הכל מכובס נקי ומסודר... חחח והנסיך לוקח את הזמן שיהיה לו לבריאות... אמא מחכה לו... בנות מנחם לדעת שאני לא היחידה וכולן בשלבים הסופיים מחכות בקוצר רוח... מי שלא עבר את זה לא יבין מה אנחנו עוברות כל ההריון ובמיוחד בסוף הקשה :heart_eyes:

האמת שאני באמת לא יודעת מה התחושה כי לי בשני ההריונות הקודמים היו בוקר אחד החלטה על אשפוז וזירוז, פעם אחת בגלל רעלת הריון ופעם שניה בגלל מיעוט מי שפיר, והפעם גם לא אחווה כי הכיוון הוא קיסרי.

קרין תודה עך הפוסט, באמץ קצת מנחם לשמוע מבנות שנמצאות במצב דומה לשלי

רותם אין בעד מה... :) אוטוטו את וגם אני נכיר את אהבת חיינו... איזה כיף. וכל זה יהיה מאחורינו ורק נצחק על עצמנו איך חשבנו שזה היה קשה וואי וואי מה מחכה לנו :) לי לפחות אין מושג... המון בהצלחה ומאחלת לכולנו שהימים עד הלידה יעברו כמה שיותר מהר !!!!

את צודקת, גם לי אין מושג.. הריון ראשון:) אמן ואמן ושהכל יעבור בשלום:slightly_smiling::slightly_smiling: