איך אתן עושות את זה??? מנקות מבשלות מטפלות בתינוק ומצליחות גם לאכול להתקלח להתאמן ולצאת מה אני מפספסת?? כמה אני חלשה??? מה אני מראה לילדה הקטנה הזו? לא מצליחה להתאפס על עצמי… ואני בתמימותי עוד חשבתי שאביא חמישה ילדים צמודים….

חח עוקבת🥱😴

אין לי עצות כי אני ללא ילדים כרגע, אבל אל תשפטי את עצמך ❤️

לאט לאט מתרגלים, בהתחלה זה קשה מאוד וצריך המון עזרה מהבעל ומהמשפחה אבל זה שווה את זה. תבחרי לפחות דבר אחד שאת עושה בשביל עצמך ולא בשביל הילדים, הבית או בעלך כדי שתחווי אושר בחיים

מנקה את הבית אחרי שהיא נרדמת לשנת לילה וגם זה לא בתדירות של פעם! לוקחת אוכל מההורים שלי, מזמינים מבחוץ או כשבעלי מגיע ומעסיק את הילדה אז אני מתפנה. גם מקלחות, אם אני מספיקה בזמן שנת הצהריים שלה ואם לא אז רק שבעלי מגיע. אין מה לעשות, אנחנו לא צריכות להוכיח כלום לאף אחד! את מראה לה חום ואהבה וזה הכי הכי חשוב לה עכשיו❤️❤️ תאמיני לי הבית נקי או לא זה לא משנה לה. היא צריכה את אמא שלה יותר מהכל

קודם כל מה שרואים מבחוץ זה לא מה שקורה באמת, אז אין לך מה להשוות את עצמך למה שאחרות מראות... לכל אחת יש סדרי עדיפויות אחרים. הבית שלי נקי מספיק, אבל קשה להגיד שהוא ממש נקי. ניקיון ירד קצת בסדרי העדיפויות. אימון עשיתי הבוקר כששני הילדים מקרקרים סביבי. מדליקה יוטיוב של חצי שעה אימון קריעה. לא אידיאלי (לא מבחינת הפניות שלי לאימון ולא מבחינת המסך המרצד מולם) אבל אני מרוויחה אימון והם מרוויחים דוגמא לאורח חיים פעיל. מבחינתי זה המון גם אם האימון לא הכי מושלם שאפשר. שלוש פעמים בשבוע אני יוצאת לריצה של חצי שעה ואבא שלהם איתם. אני לא יוצאת. כבר שלוש שנים לא יצאתי. האמת שגם קודם זה לא היה דבר מרכזי בחיים שלי, אבל כן נהננו מדייט באיזה פאב מדי פעם. אז אנחנו יודעים שזה כרגע על הולד ויחזור בהמשך. בינתיים דייט בסלון בבית 🤪 מקלחת לפני שהם זוחלים זה קל- שמה בטרמפולינה ומתקלחת מהר. כשמתחילים לזחול זה יותר מורכב, עד שמתחילים כבר להבין... אלא אם הם ישנים במיטה ואז פשוט מקלחת מהירה. לאכול... לפני שהם אוכלים זה יותר קל, או שבטרמפולינה לידי, או במנשא עלי, או ישנים במיטה, או שיושבת על הרצפה לידם עם האוכל... כשמתחילים לאכול משתדלת תמיד לאכול יחד איתם. בהתחלה זה לא תענוג כי הם צריכים הרבה עזרה אבל די מהר הם מסתדרים לבד ואפשר לאכול לידם פשוט. הקטן שלי בן 9 חודשים ומארוחה לארוחה זה נהיה נחמד יותר. אני חושבת שבגדול לכל שלב יש את האתגרים שלו. חשוב להיות רכות עם עצמנו, להודות ולשבח את מה שכן הצלחנו ופחות להתמקד במה שלא הצלחנו... נושמים עמוק ועושים את הכי טוב שלנו. זה מה שהילדה שלך רואה, אמא שעושה את המיטב שלה ומלאת חמלה כלפי עצמה. אלו הילדים שאני שואפת לגדל. לא כאלה שחיים בבית מצוחצח כי תקעה אותם שעות מול מסך כדי שתוכל לנקות ולבשל...

וואו נדירות!! תודה!

דבר ראשון לא מלכה את עצמי על כלום ומקבלת את זה שאני לא מספיקה הכול! דבר שני כשהילד ער ואיתי זורמת איתו עושה דברים קלילים ונמצאת איתו בקשר עיין לא חייבת להיות צמודה אליו גם לא בגיל חודש. בהתחלה תמיד יותר קשה עד שאת לומדת להסתגל לכך שיש עוד משהו לטפל בו והוא מכתיב את הקצב ברגע שאת לומדת את הלוז שלו ומתכננת את עצמך בתאום איתו אז הרבה יותר קל להספיק לעשות דברים. וגם אם לא הספקת לא נורא תמיד יש מחר ולזכור שבסוף את לא משהוא על אלא בן אדם בשר ודם שלי וקיים כאן ויש לך גם את הגבולות שלך וזה בסדר גמור. בעלי נאלץ להזכיר לי את זה המון ואני לומדת להכיל את זה עדיין יש לי ילד בן שנה חודשיים ואני בהריון שבוע 37 עוברת דירה יש ים של דברים שאני רוצה להספיק ולעשות ולא להיות בלחץ וברגע של שקט מבטיחה אני פשוט נרדמת וקמה אחרי שעתיים בוכה לבעלי למה נרדמתי אוף יכולתי לעשות מלא דברים אבל צריך לקבל את זה בסוף שהגוף והשחכרה שונה הוא תמיד מזכיר לי שאני בהריון ויש לי ילד ואני לא יכולה לעשות את הכל 0יקס כמו שהייתי עושה לפני שהיה לי ילד או לפני שהייתי בהריון.

אני ללא ילדים בהריון ואין לי כח לכלום מתפחלצת בספה אחרי העבודה