היי בנות, לא רוצה לצאת אחת ששופטת אישתו של אח של בעלי לא מצליחה להיכנס להריון, היא בטיפולים ואני ילדתי לא מזמן והיא לא מתייחסת לתינוק, לא מרימה אותו, לא מסתכלת עליו גם כשנכנסת לבית והילד אצל חמותי. בטענה שהיא לא מסוגלת לדעתי זה קיצוני או שאני מגזימה?

קשה לשפוט את הסיטוצאיה הזאת אבל יכול להיות שיש בה קצת קנאה בקטע הזה

אל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו. שלעולם לא תעמדי בנסיון הזה

ממש לא קיצוני. תחשבי שהיא מתמודדת כל חודש עם אכזבה (לא יודעת כמה מנסים להיכנס) ברגע שרואים את זה מאנשים שקרובים אליה, שרואים אותם באופן קבוע - זה מאוד מאוד מקשה על הסיטואציה. אני ניסיתי שנה באופן טבעי וכשגיסתי ילדה הרגשתי ממש קנאה כל הזמן תראי לה הרבה רגישות פשוט ❤️

עוד בעיקר כשהיא אשכרה מודה בזה ואומרת בקול רם שהיא לא מסוגלת. ממש לא מובן מאליו, וברור שהיא מקנאה ומדמיינת אל החמות מרימה גם את התינוק שלה. לא צריכות להיות לך שום ציפיות ושום אכזבות ממנה

אל תשפטי אותה ,בוודאי לא במצב שהיא נמצאת,את יודעת מה זה כל חודש לקוות שיצליח טיפול ובסוף מקבלים שזה לא הצליח ?שלא תצטרכי לעמוד בניסיון הזה זה ממש מייאש ונהפך ללופ

קשה לשפוט זה עניין שלה … מבינה אותך שזה מפריע לך אבל זה שלה מול בורא עולם תתפללי עליי שתצליח להכנס להריון ותודי על התינוקת שלך (;

הזוי בעייני

אחרי שהיתה לי הפלה ממש היה לי קשה לראות תינוקות ונשים בהריון , אין מה לעשות. יש לך את הדבר שהיא הכי מייחלת לו… אני חושבת שממש לא קיצוני ושמותר לה לא לרצות להרים את התינוק…

לדעתי לא מגזימה בכלל אני מבינה אותה מאוד , עוברת עכשיו הפלה 3 קשה לי מאוד כל פעם שמרימה את אחיינים שלי אני עם דמעות בעניים נלחמת שלא יצא החוצה , אבל כן מרימה כי אין ברירה הוא/היא בוכים אני ישר מרימה מרגיעה מנדנדת תופסת תמוצץ בפה עד שנירגע זה כאילו בא לי מדאגה נטו ושמה הכל בצד אבל מבינה אותה מאוד שהיא לא מסוגלת לא כולן מסוגלות לשלוט בבכי באותו רגע ולבכות ליד כולם זה לא יהיה נעים בכלל

יכולות להיות המון סיבות, כאחת שמתמודדת עם הניסיון הזה כבר שנתיים( יש לי ילדה ברוך ה' ומודה על הקיים), אחרי ששתי גיסות שלי ילדו, אחותי הקטנה ילדה ואני מחכה מחכה ויום יום שעה שעה סוחבת את הצער הזה, כשמגיע תינוק חדש הכאב יותר גדול כי זו תזכורת לא רק לי אלא לעולם שמשהו פה פגום. וזה לא קנאה. בהתחלה גם לי היה קשה להסתכל על התינוק של גיסתי כי פחדתי שאם אני אראה התעיניינות יחשבו שזה מרוב שאני רוצה או אם אני אראה התעניינות והאמא שלו תחשוב שזה מקנאה בה או משהו ולכן מראש התרחקתי... ולא הייתה לי קנאה כלפיה בכלל רק צער על עצמי שמשהו שם לא 100...( היום כבר לא) בקיצור בעזרת ה' שלא תחווי את זה אבל אל תשפטי אותה😔

חייבת להגיד, שגם אני לפני שהכרתי והיה לי ילדים משלי לא ממש עניין אותי תינוקים..קצת פוצי מוצי וזהו..רק אחרי הלידה התחלתי פתאום לשים לב לתינוקות גם של אחרים..ככה שלא מחייב שזה בגלל זה..

לא זה לא קיצוני. היא עושה את מה שהיא מסוגלת ומרגיש לה, גם אני הייתי ככה בטיפולים.

לא לשפוט לעולם!! ואת מגזימה בעיניי. תביני גם אותה

אי אפשר לדעת מה יש בליבה אל תשפטי יכול להיות שהיא עוברת ייסורים גדולים עם עצמה בעניין הזה תראי חמלה ואל תקחי ללב ❤️

זה לא קל לנחול אכזבות מטיפולים פעם אחר פעם וביוחד שיש במשפחה שלך משהי שילדה מבינה את ההתנהגות שלה לכי תדעי מה היא עוברת בשביל ילד

כואב לה על זה שהיא לא מצליחה ואת הגשמת את החלום שלה להיות אמא. אל תתרגשי. כל אחד מדבר ומתנהג מאיפה שכואב לו. בע״ה אלוהים ישלח לה פרי בטן ולא תהיה קנאה.

זה ממש לא קיצוני! זה שלה וככה היא מתמודדת עם הקושי שלה בנושא הזה היא לא חייבת להתייחס וזה בסדר. בטוחה שאם היית במקומה גם לך היה קשה

כשאני ככ רציתי תינוק ולא הייתי נשואה, הייתי מנצלת כל רגע עם האחיינים שלי!! רק תנו לי לשמור עליהם🥰

לא נשמע קיצוני חוסר בילד זה בין החוסרים הגדולים ביותר לדעתי

יכול להיות שהיא רוצה לשמור על עצמה מכל מיני רגשות שלא יציפו אותה ויהיה לה קשה.. הכי מובן!